העיכוב באישום ליברמן: מפנה דרמטי בעלילה

בתאריך 20.12.2012 פורסם טור דעה של עו"ד עפר ברטל באתר וואלה! חדשות, בעניין העיכוב בהגשת כתב האישום כנגד השר לשעבר ליברמן, והשלכותיו. הרי הוא לפניכם (לינק למקור):

הגשת כתב האישום נגד השר לשעבר מתעכבת בין היתר משום שחברי ועדת המינויים של משרד החוץ טרם נחקרו. עו"ד עפר ברטל סבור שאם ייחקרו, יוביל הדבר להתפתחויות משמעותיות בפרשה

מאת: עופר ברטל, מאמר אורח

השבוע נודע כי כתב האישום נגד אביגדור ליברמן, בעניינו של השגריר בן-אריה טרם הוגש, בשל שתי סיבות: האחת נעוצה במשא ומתן בין פרקליטיו המלומדים של השר הנכבד (לשעבר), והשנייה, בכך שחברי ועדת המינויים של משרד החוץ טרם נחקרו. נשאלת כעת השאלה, מה יעשה היועץ המשפטי? לאחר שיצר דינמיקה ברורה של אירועים, שאמורים היו להוביל להגשת כתב אישום נגד השר וכן לאחר שהשר הבכיר התפטר ממשרתו הרמה, לפתע נעצרו גלגלי הרכב, שאמור היה להוביל את כתב האישום מרחוב סלאח א-דין, שם נמצאת לשכת היועץ המשפטי לממשלה, למגרש הרוסים בירושלים, שם נמצא בית משפט השלום בעיר.

"התפטר ממשרתו - ואז נעצרו גלגלי הרכב". ליברמן (צילום: יותם רונן)

"התפטר ממשרתו – ואז נעצרו גלגלי הרכב". ליברמן (צילום: יותם רונן)

היועץ המשפטי לממשלה גרם להתפטרותו של השר, נוכח ההחלטה להגיש כתב אישום ולפתע אנו חווים מפנה דרמטי בעלילה. לדעתי היועץ חייב להורות על חקירת חברי ועדת המינויים. אני תמה על כך, שבתיק כזה – חברי הוועדה טרם נחקרו עד כה. על היועץ להחליט כך לדעתי, למרות מסכת האירועים שיצר. השאלה המשפטית הנשאלת היא: האם חקירתם עשויה לשנות את נוסח כתב האישום, או להשפיע על גורלו המשפטי של חבר הכנסת ליברמן?".

חברי הוועדה יכולים למסור אחת משתיים – או שהשר ליברמן השפיע עליהם, באופן ישיר או עקיף, לאשר את מינויו של בן אריה למשרת שגריר, או שלא. במידה ולא – נוסח כתב האישום נגד ח"כ ליברמן לא ישתנה וניתן יהיה להגישו כפי שהוא.

האינטרס הציבורי מחייב את השלמת החקירה

"חייב להורות על חקירת חברי ועדת המינויים". וינשטיין (צילום: עומר מירון)

"חייב להורות על חקירת חברי ועדת המינויים". וינשטיין (צילום: עומר מירון)

במידה וחברי הוועדה (או מי מהם), ימסרו שהשר (דאז) השפיע על החלטתם, או אז – יעמדו בפני היועץ המשפטי אפשרויות פעולה נוספות. אם השר גמל למר בן-אריה טובה, תחת מסירת פרטי החקירה לידיו, בכך שגרם למינויו כשגריר, או אז נשאלת השאלה – האם מדובר בתמורה שנתן לו, עקב מסירת המידע לידיו בעבר. אם עסקינן בתמורה, יתכן שניתן יהיה להחמיר את כתב האישום נגד ח"כ ליברמן ולהאשימו אפילו בעבירת שוחד.

במקרה כזה, יוכל ח"כ ליברמן לטעון בבית המשפט כי ננקטה נגדו אכיפה בררנית, בשל העובדה שמר בן-אריה לא עמד לדין על עבירה של מתן שוחד באותו מקרה ממש, אלא של הפרת אמונים בלבד. לטענה אין סיכויים רבים להתקבל – אך יש בה הגיון משפטי. בנוסף, אם ימסור מי מחברי הוועדה, כי ליברמן השפיע עליו לקבל החלטה שתתמוך במינוי מר בן-אריה לשגריר, יוכל היועץ המשפטי לממשלה להותיר את נוסח כתב האישום בעינו ולהעמיד לדין את ח"כ ליברמן בעבירה של הפרת אמונים בלבד. יחד עם זאת, במקרה כזה הראיות התומכות בעבירה זו יתחזקו באופן משמעותי וסיכויי ההרשעה בתיק יעלו פלאים. גם הסיכויים שבית המשפט יחליט בסופו של יום כי יש קלון במעשיו של חבר הכנסת הנכבד, יהיו גבוהים הרבה יותר.

אין זה נעים לחזות בכישלונו האפשרי ובקלונו של אדם כה נכבד. אין זה נעים לנהל נגדו חקירה במשך שנים כה רבות ולא להגיע להחלטה באף אחת מהחקירות, במשך זמן כה רב. אין זה ראוי להוביל אותו בדרך חתחתים כה ארוכה ולגרום לו להתפטר ממשרה כה רמה ערב הבחירות לכנסת – הכל נוכח אמירה מפורשת של היועץ המשפטי, כאילו כתב האישום יוגש בתוך יממה. אין זה ראוי וסביר לעשות כל זאת, למרות שפעולה בסיסית מתבקשת, של חקירת חברי ועדת המינויים – טרם בוצעה.

למרות כל אלה, האינטרס הציבורי מחייב את השלמת החקירה במקרה זה והגעה לחקר האמת במלואה. לאחר מכן – יחליט וישפוט בית המשפט, אם יש במעשיו משום עבירה ואם כן – אם יש בהם קלון.

השאר תגובה