חוק המחשבים :: עבירות מחשב

עבירות מחשב – אכיפה מוגברת – עבירות פליליות חמורות:
בשנים האחרונות חלה עלייה מטאורית ברמת האכיפה של עבירות מחשב על ידי המשטרה ורשויות החקירה הנוספות.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהעידן הטכנולוגי ומהפיכת המידע יצרו מצב שבו כמעט כל פעולה יומיומית מבוצעת באמצעות מחשבים מכל סוג שהוא (קופה בחנות, כספומט, מחשב ביתי), המידע עובר באמצעות רשתות מחשבים ולבסוף מאוחסן במחשבים.
הגנה על המחשב, אמצעי העזר שלו, המידע שבו והיכולת להעביר מידע בין מחשבים – הפכה לאינטרס ציבורי כלל-עולמי.

ייצוג חשודים ונאשמים בעבירות מחשב הוא תחום נישה שמעטים מתמצאים בהיבטים הטכנולוגיים והמשפטיים החשובים הנלווים לו.
במידה והסתבכתם בביצוע מעשה העשוי לגבש עבירה פלילית, בין היתר, על חוק המחשבים – צרו עימנו קשר
.

שני סוגים של עבירות מחשב:

באופן עקרוני, יש להבחין בין שני סוגים של עבירות מחשב:

  • הסוג הראשון – עבירות פליליות המבוצעות כלפי מחשב, התוכן שבו ופעולתו התקינה.
  • הסוג השני – עבירות פליליות המבוצעות באמצעות מחשב, שהן בדרך כלל עבירות פליליות "קלאסיות" שאינן נחשבת לעבירות מחשב.

מה נחשבת לעבירת מחשב?

חוק המחשבים, התשנ"ה-1995 מפרט שורה של מעשים המהווים עבירות מחשב, שהן עבירות פליליות חמורות מאד:

  • שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב (סעיף 2): כל פעולה שיש בה כדי לשבש את פעולתו התקינה של מחשב ו/או להפריע לשימוש בו, מהווה עבירה פלילית חמורה שעונשה עד 3 שנות מאסר.
    החוק גם מתייחס לחומר מחשב וקובע שמחיקה , שינוי או שיבוש של חומר מחשב (המאוחסן על מחשב) – מהווה עבירה פלילית.
  • מידע כוזב או פלט כוזב (סעיף 3): מי שמעביר או מאחסן במחשב מידע כוזב, או עושה פעולה כדי שהתוצאה תהיה מידע כוזב – עובר עבירה פלילית שדינה 5 שנות מאסר.
    כך גם מי שכותב תוכנה במטרה שהשימוש בה יפיק מידע כוזב, מעביר תוכנה כזאת לאחר או מפעיל אותה – עובר עבירה פלילית.
  • חדירה לחומר מחשב שלא כדין (סעיף 4): זוהי עבירת מחשב נפוצה מאד – והיא מתייחסת לכל פעולת "האקינג" (פריצה למחשב). העבירה אינה מוגבלת לפריצה למחשב עצמו, אלא מתייחסת בפירוש לחדירה לחומר מחשב. כך למשל, אם נעשה שימוש ללא רשות בסיסמת gmail או facebook של מישהו אחר, מדובר בעבירה פלילית חמורה שעונשה 3 שנות מאסר.
  • חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת (סעיף 5): בדומה לעבירה הקודמת, רלוונטי למקרים בהם החדירה לחומר מחשב נעשית לצורך ביצוע עבירה פלילית אחרת, לדוגמא – התחזות למישהו אחר ושליחת מייל בשמו.
  • נגיף מחשב (סעיף 6): עריכת תוכנה לצורך גרימת נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב (וירוס מחשב) – היא עבירה פלילית שעונשה 3 שנים, וזאת גם אם התוכנה לא הופצה למחשבים אחרים! עצם יצירת התוכנה המזיקה היא העבירה.
    מי שמפיץ נגיף מחשב – דינה מאסר 5 שנים.

מה נחשבת לעבירה המבוצעת באמצעות מחשב?

העבירות הפליליות ה"קלאסיות" שמבוצעות באמצעות מחשב, הן:

  • החזקת חומר תועבה - כגון: החזקת תוכן פדופילי / תמונות פורנוגרפיות של קטינים על מחשב [סעיף 214(ב3) לחוק העונשין].
  • עבירות זיוף ושימוש במסמכים מזויפים - כגון: זיוף תעודת זהות באמצעות פוטושופ, זיוף תו חניה של נכה [סעיפים 418-420 לחוק העונשין]
  • התחזות לאחר בכוונה להונות - כגון: שליחת מייל בשמו של מישהו אחר [סעיף 441 לחוק העונשין].
  • קבלת דבר במרמה [סעיף 415 לחוק העונשין].
  • איומים וסחיטה באיומים [סעיפים 192, 428 לחוק העונשין].

במידה והסתבכתם בביצוע מעשה העשוי לגבש עבירה פלילית, בין היתר, על חוק המחשבים – צרו עימנו קשר.

לשימושכם, להלן נוסחו של חוק המחשבים, התשנ"ה-1995, מתוך אתר הכנסת:

חוק המחשבים, התשנ"ה-1995*

פרק א' – הגדרות


הגדרות
1.בחוק זה -
"חומר מחשב" – תוכנה או מידע;
"מחשב" -

מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר;

מחשב עזר" -

מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;

"מידע" -

נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;

"פלט" -

נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;

"שפה קריאת מחשב" -

צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;

"תוכנה" -

קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתיפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרואופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.


פרק ב' – עבירות מחשב


שיבוש או
הפרעה למחשב
או לחומר מחשב
2.העושה שלא כדין אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1) משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
(2) מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.


מידע כוזב
או פלט כוזב
3.(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:

(1) מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
(2) כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.

(ב) בסעיף זה, "מידע כוזב" ו"פלט כוזב" – מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.


חדירה לחומר
מחשב שלא
כדין
4.החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, "חדירה לחומר מחשב" – חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979(1).


חדירה לחומר
מחשב כדי
לעבור עבירה
אחרת
5.העושה מעשה האסור לפי סעיף 4 כדי לעבור עבירה על פי כל דין, למעט על פי חוק זה, דינו – מאסר חמש שנים.


נגיף מחשב
6.(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסויימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסויימים או בלתי מסויימים, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

פרק ג' – נזיקין


עוולה בנזיקין
7.מעשה מן המעשים המנויים להלן הוא עוולה על פי פקודת הנזיקין [נוסח
חדש](2), והוראותיה של פקודה זו יחולו עליו -

(1) הפרעה שלא כדין לשימוש במחשב או בחומר מחשב, בכל דרך שהיא, לרבות על ידי גזילת דבר המגלם חומר מחשב;
(2) מחיקת חומר מחשב, גרימת שינוי בו או שיבושו בכל דרך אחרת, שלא כדין.


נטל ההוכחה
8.בתובענה שהוגשה לפי פרק זה, על הנתבע הראיה כי המעשה נעשה כדין.


פיצויים
9.לא יינתן פיצוי בתובענה שעילתה בפרק זה, אלא אם כן הוכח כי הנזק נגרם עקב התרשלותו של הנתבע.

פרק ד' – תיקוני חקיקה
סימן א' – דיני ראיות


תיקון פקודת
הראיות – מס' 11
10.בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971(3), בפרק ב' -

(1) בסימן ה' -
(א) בכותרת, במקום "רשומות בנקאיות" יבוא "רשומה מוסדית";
(ב) במקום סעיפים 35 ו-36 יבוא:
"הגדרות
35. בפרק זה -
"הליך משפטי" - הליך אזרחי או פלילי בפני בית משפט, שניתן להביא בו ראיות;
"מוסד" - המדינה, רשות מקומית, עסק או כל מי שמספק שירות לציבור;
"עסק" – לרבות משלח יד;
"פלט" - כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995(4);
"רשומה מוסדית" - מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד;
"תאגיד בנקאי" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1980(5), ולרבות בנק ישראל.
קבילות רשומה
מוסדית
36. (א) רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה -
(1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו;
(2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה;
(3) היתה הרשומה פלט – הוכח בנוסף, כי -
(א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה;
(ב) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב.
״ (ב) היתה הרשומה פלט, יראו לענין סעיף קטן (א)(1) את מועד עריכת הנתונים המהווים יסוד לפלט, כמועד עריכתה של הרשומה.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רשומה אשר נערכה על ידי רשות מרשויות החקירה או התביעה הפלילית והמוגשת בהליך פלילי על ידי רשות כאמור. אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפסול או להגביל הגשת רשומה כאמור, אם ניתן להגישה בהתאם להוראות סעיף 39ב.
(ד) התקבלה ראיה מכוח סעיף זה, יהיה הצד שכנגד זכאי לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו לעדות, לשם הזמת הראיה, אם עדים אלה קשורים עם בעל הדין שמטעמו הוגשה הראיה.";
(ג) סעיף 37 – יימחק;
(ד) במקום סעיף 38 יבוא:
"אי כפיית הגשה
של רשומה
מוסדית של
תאגיד בנקאי
38. בהליך משפטי שהתאגיד הבנקאי אינו בעל דין בו, אין כופים בנקאי או פקיד של תאגיד בנקאי, להגיש רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי, שתוכנה ניתן להוכחה לפי סימן זה, או להעיד דברים, על עסקאות או חשבונות הרשומים ברשומה המוסדית, אלא לפי צו בית המשפט שניתן מטעם מיוחד."
(ה) בסעיף 39 -
(1) במקום הכותרת יבוא "רשות עיון ברשומה מוסדית של תאגיד בנקאי";
(2) בסעיף קטן (א), במקום "שבספר בנקאי" יבוא "שברשומה מוסדית של תאגיד בנקאי";
(3) בסעיף קטן (ב), במקום "הבנק" יבוא "התאגיד הבנקאי", במקום "לבנק" יבוא "לתאגיד הבנקאי", והמילה "הוראה" – תימחק.
(ו) אחרי סעיף 39 יבוא:
"חוות דעת
של מומחה
39א. היה הפלט חיווי דיעה בענין שבמדע, שבמחקר, שבאמנות, שבידיעה מקצועית או בענין שברפואה, לא יהיה הפלט קביל כראיה, אלא אם כן הוגש בהתאם להוראות הדין החל על הגשת עדות בענינים אלה.
שמירת דינים
39ב. (א) הוראות סימן זה לא יהיה בהן כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מחמת טעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה, ולא יהיה בהן כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכללים האמורים או לפי דין אחר.
(ב) בסעיף זה ובסעיף 39א, "דין" – לרבות הלכה פסוקה.";
(2) בסימן ו' -
(א) אחרי סעיף 41 יבוא:
"העתק של
רשומה מוסדית
41א. ניתן להוכיח תוכנה של רשומה מוסדית על ידי העתק צילומי של הרשומה.
מעמדו של
פלט
41ב. לענין סימן זה לא ייחשב פלט שהוא רשומה מוסדית כהעתק המסמך שעל בסיסו הופק, אלא כמקור."
(ב) בסעיף 42, במקום "סעיף 41", יבוא "סימן זה" ובמקום "הסעיף האמור" יבוא "סימן זה".

סימן ב': דיני חיפוש ותפיסה


תיקון פקודת
סדר הדין
הפלילי (מעצר
וחיפוש) – מס' 6
11.בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969(6) -

(1) בסעיף 1 -
(א) בהגדרת "חפץ", במקום "או בעל חיים" יבוא "חומר מחשב או בעל חיים".
(ב) אחרי הגדרת "חפץ" יבוא:
""מחשב", "חומר מחשב" ו"פלט" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995".
(2) אחרי סעיף 23 יבוא:
"חדירה לחומר
מחשב
23א. (א) חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור; לענין זה, "חדירה לחומר מחשב" – כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.
(ב) על אף הוראות פרק זה, לא ייערך חיפוש כאמור בסעיף קטן (א), אלא על-פי צו של שופט לפי סעיף 23, המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי הענין, ואת תנאי החיפוש ומטרותיו.
(ג) קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה לא תיחשב כהאזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979."
(3) בסעיף 32 -
(א) סעיף קטן (ב) יסומן (ג), ובו, במקום המלים "סעיף קטן (א)" יבוא "סעיף זה";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) על אף הוראות פרק זה, לא ייתפס מחשב או דבר המגלם חומר מחשב, אם הוא נמצא בשימושו של מוסד כהגדרתו בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, אלא על-פי צו של בית משפט; צו שניתן שלא במעמד המחזיק במחשב או בדבר המגלם חומר מחשב, יינתן לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות; בית משפט רשאי להאריך את הצו לאחר שניתנה למחזיק הזדמנות להשמיע טענותיו."


פרק ה' – תקנות


התקנת תקנות
12.שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

יצחק רבין דוד ליבאי
ראש הממשלה שר המשפטים
עזר ויצמן שבח וייס
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

* נתקבל בכנסת ביוום י"ט בתמוז התשנ"ה (17 ביולי 1995); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 2278, מיום ד' בתמוז התשנ"ד (13 ביוני 1994), עמ' 478.
(1) ס"ח התשל"ט, עמ' 118.
(2) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 10, עמ' 266.
(3) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421; התשנ"ב, עמ' 225.
(4) ס"ח התשנ"ה, עמ' 366.
(5) ס"ח התשמ"א, עמ' 232.
(6) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 12, עמ' 284; התש"ן, עמ' 16.

מצטערים, פוסט זה סגור לתגובות.