התיישנות עבירה מינהלית וקנס מינהלי

אני שמח לבשר לכם שהמאמר שכתבתי יחד עם אחרים, שכותרתו "התיישנות עבירה מינהלית וקנס מינהלי", פורסם בירחון "הסניגור", חוברת 148 (יולי 2009) [הוצאת סקירה משפטית].

להלן תקציר:

התיישנות עבירה מינהלית וקנס מינהלי | אופיר סטרשנוב ודב גלעד כהן

חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 ("חוק העבירות המינהליות") מסמיך את שר המשפטים לקבוע כי בעבירות פליליות מסוימות ניתן יהיה להטיל "קנס בדרך מינהלית". השר עשה שימוש נרחב, באופן יחסי, בסמכות זו וקבע שורת עבירות שבשלהן ניתן יהיה להטיל קנס באופן האמור, חלף הגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי – על כל המשתמע מכך. להמחשה: בסעיף 23 לחוק האמור נקבע "שילם אדם קנס מינהלי שהוטל עליו – כופרה העבירה", ולמעשה נסגר הגולל על הליכי האכיפה הפלילית המתחייבים מן המעשה המיוחס לחייב.

אנו סבורים כי יש מקום לטענה לפיה עבירה מינהלית שעונשה קנס מינהלי קצוב דינה כעבירת קנס מסוג ברירת משפט וככזו – חלות עליה הוראות סעיף 225א(א) לחסד"פ. לשיטתנו, קביעתו של שר המשפטים כי עבירה מסוימת היא עבירה מינהלית שיש בצדה קנס קצוב, טומנת בחובה, מבחינה מהותית, גם קביעה לפי סעיפים 221 ו-228 לחסד"פ, כלומר – קביעה כי העבירה היא עבירת קנס מסוג ברירת משפט.


השאר תגובה