הריגת נתן זאדה – דין אחד לכולם

לדעת עו"ד ברטל: "יהודי וערבי – אם יחטאו, יובאו למשפט בפני שופטים שהסמיכה המדינה בלבד. המון לא ישפוט ולא יוציא לפועל את פסקו מיד וללא זכות ערעור. במקרה שהמון זועם, מכלה את זעמו במי מהציבור והורג אותו – יועמד לדין מי שנגדו יהיו ראיות לכך. כך היה, כך הווה וכך יהיה. בין אם בן ערב הוא ובין אם בן נצרת. דין אחד לכולם, גם אם צדק לא נצליח להשיג לעולם."



לא כל אונס ראוי לעונש המקסימלי. גן העיר כן

בטור פרשנות זה, מתייחס עו"ד ברטל לחשיבות ההבחנה בין "סוגי" אונס ולהתאמת העונש לחומרת העבירה ולנסיבותיה. לדידו, עונש חמור כשם זה שהוטל על ה'אנס מגן העיר', תואם את נסיבות המקרה הספציפי, אך הוא מזהיר מפני תוצאותיה של ענישה חמורה ומוגזמת בתיקי אונס שונים ללא הבחנה בין סוגיהם וחומרתם של מעשי האינוס.



הרוצח הישראלי מתאילנד ימשיך לרצות עונשו בארץ?

האם לאחר שמונה שנות מאסר יוכל עכשיו אלי כהן להלך בינינו כאחד האדם מבלי שריצה את מלוא העונש שנגזר עליו מלכתחילה? עו"ד עפר ברטל נדרש לסוגייה משפטית בעייתית זו ואף מציע פתרון יצירתי.



מהלכה למעשה: ביה"ד האזורי לעבודה קבע שעבירה מינהלית מתיישנת בתוך שנה

בית הדין האזורי לעבודה (כב' השופטת ד"ר גילצר-כ"ץ) אימץ את התזה המשפטית שגיבשנו בנוגע להתיישנות עבירות מינהליות וקבע, שהן מתיישנות בתוך שנה אחת. מדובר במהפכה של ממש המעמידה אלפי קנסות מינהליים בסכנת ביטול.



פרשת השופט המכה: התקשורת הצליפה, הילדים סבלו

לדעת עו"ד ברטל, טובת הילד הובילה לפרקטיקה המקובלת על פיה הגשת כתב אישום וביצוע חקירה באזהרה של הורה הינם המוצא האחרון במקרי אלימות במשפחה, במיוחד כלפי ילדים. הפניית המשפחה לטיפול ומעקב על ידי גורמים מומחים בקהילה ופעילויות חינוכיות, עדיפיות במקרים רבים על העמדה לדין של הורים. בפרשה הנוכחית, הופקרה טובת הילדים עם פרסום הדברים על ידי התקשורת, לטובת חופש העיתונות.



« העמוד הקודםהעמוד הבא »