פסילת דירקטורים לאחר הרשעה: הודעה מראש וזיקה מהותית

אני שמח לבשר לכם שבית המשפט העליון אימץ את גישתנו המשפטית בשתי נקודות מהותיות הקשורות לנושא פסילת דירקטורים מכהונה בעקבות הרשעתם בפלילים, במסגרת פסק דינו מיום 16.9.2010 בע"פ 4783/09 שולשטיין נ' רשות ההגבלים העסקיים. (המשך…)

'חקירה על פי חיקוק' והתיישנות עבירות עובדים זרים

חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 ["החוק"] בא לעולם לאחר שהמחוקק הישראלי הסוציאליסטי השכיל להבין שהמשק החקלאי והתעשייתי המקומי מונע על ידי כוח עובד שאינו ישראלי. מנקודת מבטו של המעביד הישראלי בסוף שנות ה-80 וראשית שנות ה-90, יתרונותיו של ההון האנושי הזר היו ברורים: עלות נמוכה וצייתנות, שני 'כשלים' בהם לקה ההון האנושי הישראלי, שבאותה העת נע במהירות לעבר אימוץ גישות קפיטליסטיות הסוגדות להתעשרות מהירה נטולת עשייה. לצד התמריץ הכלכלי להעסיק עובדים זרים, היו לא מעט מעסיקים שניצלו את מצוקתם הקיומית של העובדים הזרים שלהם ונהגו בהם כקלגסים, החל מתשלום שכר נמוך בעד עבודה פיסית קשה [תוך מודעות לכך שעבור העובדים הזרים מדובר בסכומים גבוהים, ביחס למדינת המוצא שלהם], וכלה בהחרמת דרכונם ואי קיום תנאי מחייה אנושיים מינימאליים עבורם.

החוק מפרט שורה ארוכה של תנאי העסקה וחובות החלים על מי שמעסיק עובדים זרים, וכן תנאים מינהליים אפריורים לצורך העסקתם. לדוגמא, קבלת היתר ממשרד התמ"ת להעסקת העובד הזר; עריכת הסכם עבודה בין המעסיק לעובד הזר ומסירת העתק ממנו לעובד; ביטוח רפואי לעובד הזר; תנאי מגורים הולמים [בעניין זה, ראו גם: תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), תש"ס-2000] וכהנה תנאי חובה. (המשך…)

פסילת דירקטורים בחברות ציבוריות

* תקציר למאמרם של דב גלעד כהן ואופיר סטרשנוב "אימתי ייפסל דירקטור (בחברה ציבורית) מכהונה בעקבות הרשעה?" שפורסם בכתב העת 'תאגידים', כרך ו/2, מאי 2009 (הוצאת רונן):

מרבית הוראותיו של חוק החברות, התשנ"ט-1999 הינן דיספוזיטיביות, ומקנות לבעלי השליטה בחברה חופש פעולה לעצב את דמותה, אופיה ומטרותיה, לקבוע את אופן קבלת ההחלטות בה, לחלק סמכויות בין האורגנים השונים המקיימים את פעילותה השוטפת, ולמנות נושאי משרה שונים לטובת ניהולה. עקרון היסוד עליו מושתת חוק החברות הוא עקרון חופש ההתאגדות, ממנו נגזרים חופש הפעולה והדמוקרטיה, ולצידם של אלה איזונים הכרחיים בדמות התובענה הנגזרת, הסעד למניעת קיפוח, חובות הנאמנות והזהירות של נושאי משרה כלפי החברה, וחובות הגינות של בעלי שליטה.

במסגרת זאת מוטלות מגבלות על נושאי משרה. מאמר זה יעסוק במגבלה אחת מתוכן והיא המגבלה על כהונתו של דירקטור עקב הרשעתו בפלילים. במסגרת המאמר נסקור את הדין הקיים באשר לפסלותו של דירקטור מכהונה עקב הרשעה בפלילים, נשווה את המצב המשפטי השורר בישראל אל מול זה השורר במדינות המשפט האנגלו-אמריקאי, נבחן את שיקול הדעת שהחוק מקנה לבתי המשפט ואת קיומה או העדרה של ודאות משפטית. עוד נעסוק בקווים המנחים את בתי המשפט בבואם להטיל מגבלה על כהונת דירקטור שהורשע, ואף נציע מודל ראוי להפעלתה של הסנקציה בדין הישראלי.

(המשך…)