איסור פרסום שמות חשודים: בין חשד סביר לראיות לכאורה

ההכרעה השיפוטית בעניין איסור פרסום שמות חשודים לפני הגשת כתב אישום אינה פשוטה. עקרונות יסוד כדוגמת השם הטוב והאינטרס הציבורי נאבקים על הבכורה – וכל אחד מהם מגייס לטובתו נימוקים כבדי משקל. לאחרונה החלו בתי המשפט ליישם מבחן חדש ביחס לסוגיה – מבחן הטמון בעוצמת הראיות הקיימות נגד החשוד, במנותק מן ה"חומרה" הנלווית למעשיו. מבחן ראוי? מידתי? מאמר שכתבנו בכתב העת של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

(המשך…)

פסילת דירקטורים בחברות ציבוריות

* תקציר למאמרם של דב גלעד כהן ואופיר סטרשנוב "אימתי ייפסל דירקטור (בחברה ציבורית) מכהונה בעקבות הרשעה?" שפורסם בכתב העת 'תאגידים', כרך ו/2, מאי 2009 (הוצאת רונן):

מרבית הוראותיו של חוק החברות, התשנ"ט-1999 הינן דיספוזיטיביות, ומקנות לבעלי השליטה בחברה חופש פעולה לעצב את דמותה, אופיה ומטרותיה, לקבוע את אופן קבלת ההחלטות בה, לחלק סמכויות בין האורגנים השונים המקיימים את פעילותה השוטפת, ולמנות נושאי משרה שונים לטובת ניהולה. עקרון היסוד עליו מושתת חוק החברות הוא עקרון חופש ההתאגדות, ממנו נגזרים חופש הפעולה והדמוקרטיה, ולצידם של אלה איזונים הכרחיים בדמות התובענה הנגזרת, הסעד למניעת קיפוח, חובות הנאמנות והזהירות של נושאי משרה כלפי החברה, וחובות הגינות של בעלי שליטה.

במסגרת זאת מוטלות מגבלות על נושאי משרה. מאמר זה יעסוק במגבלה אחת מתוכן והיא המגבלה על כהונתו של דירקטור עקב הרשעתו בפלילים. במסגרת המאמר נסקור את הדין הקיים באשר לפסלותו של דירקטור מכהונה עקב הרשעה בפלילים, נשווה את המצב המשפטי השורר בישראל אל מול זה השורר במדינות המשפט האנגלו-אמריקאי, נבחן את שיקול הדעת שהחוק מקנה לבתי המשפט ואת קיומה או העדרה של ודאות משפטית. עוד נעסוק בקווים המנחים את בתי המשפט בבואם להטיל מגבלה על כהונת דירקטור שהורשע, ואף נציע מודל ראוי להפעלתה של הסנקציה בדין הישראלי.

(המשך…)

חוק המחשבים :: עבירות מחשב

עבירות מחשב – אכיפה מוגברת – עבירות פליליות חמורות:
בשנים האחרונות חלה עלייה מטאורית ברמת האכיפה של עבירות מחשב על ידי המשטרה ורשויות החקירה הנוספות.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהעידן הטכנולוגי ומהפיכת המידע יצרו מצב שבו כמעט כל פעולה יומיומית מבוצעת באמצעות מחשבים מכל סוג שהוא (קופה בחנות, כספומט, מחשב ביתי), המידע עובר באמצעות רשתות מחשבים ולבסוף מאוחסן במחשבים.
הגנה על המחשב, אמצעי העזר שלו, המידע שבו והיכולת להעביר מידע בין מחשבים – הפכה לאינטרס ציבורי כלל-עולמי.

ייצוג חשודים ונאשמים בעבירות מחשב הוא תחום נישה שמעטים מתמצאים בהיבטים הטכנולוגיים והמשפטיים החשובים הנלווים לו.
במידה והסתבכתם בביצוע מעשה העשוי לגבש עבירה פלילית, בין היתר, על חוק המחשבים – צרו עימנו קשר
.

שני סוגים של עבירות מחשב:

באופן עקרוני, יש להבחין בין שני סוגים של עבירות מחשב:

  • הסוג הראשון – עבירות פליליות המבוצעות כלפי מחשב, התוכן שבו ופעולתו התקינה.
  • הסוג השני – עבירות פליליות המבוצעות באמצעות מחשב, שהן בדרך כלל עבירות פליליות "קלאסיות" שאינן נחשבת לעבירות מחשב.

מה נחשבת לעבירת מחשב?

חוק המחשבים, התשנ"ה-1995 מפרט שורה של מעשים המהווים עבירות מחשב, שהן עבירות פליליות חמורות מאד:

  • שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב (סעיף 2): כל פעולה שיש בה כדי לשבש את פעולתו התקינה של מחשב ו/או להפריע לשימוש בו, מהווה עבירה פלילית חמורה שעונשה עד 3 שנות מאסר.
    החוק גם מתייחס לחומר מחשב וקובע שמחיקה , שינוי או שיבוש של חומר מחשב (המאוחסן על מחשב) – מהווה עבירה פלילית.
  • מידע כוזב או פלט כוזב (סעיף 3): מי שמעביר או מאחסן במחשב מידע כוזב, או עושה פעולה כדי שהתוצאה תהיה מידע כוזב – עובר עבירה פלילית שדינה 5 שנות מאסר.
    כך גם מי שכותב תוכנה במטרה שהשימוש בה יפיק מידע כוזב, מעביר תוכנה כזאת לאחר או מפעיל אותה – עובר עבירה פלילית.
  • חדירה לחומר מחשב שלא כדין (סעיף 4): זוהי עבירת מחשב נפוצה מאד – והיא מתייחסת לכל פעולת "האקינג" (פריצה למחשב). העבירה אינה מוגבלת לפריצה למחשב עצמו, אלא מתייחסת בפירוש לחדירה לחומר מחשב. כך למשל, אם נעשה שימוש ללא רשות בסיסמת gmail או facebook של מישהו אחר, מדובר בעבירה פלילית חמורה שעונשה 3 שנות מאסר.
  • חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת (סעיף 5): בדומה לעבירה הקודמת, רלוונטי למקרים בהם החדירה לחומר מחשב נעשית לצורך ביצוע עבירה פלילית אחרת, לדוגמא – התחזות למישהו אחר ושליחת מייל בשמו.
  • נגיף מחשב (סעיף 6): עריכת תוכנה לצורך גרימת נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב (וירוס מחשב) – היא עבירה פלילית שעונשה 3 שנים, וזאת גם אם התוכנה לא הופצה למחשבים אחרים! עצם יצירת התוכנה המזיקה היא העבירה.
    מי שמפיץ נגיף מחשב – דינה מאסר 5 שנים.

מה נחשבת לעבירה המבוצעת באמצעות מחשב?

העבירות הפליליות ה"קלאסיות" שמבוצעות באמצעות מחשב, הן:

  • החזקת חומר תועבה - כגון: החזקת תוכן פדופילי / תמונות פורנוגרפיות של קטינים על מחשב [סעיף 214(ב3) לחוק העונשין].
  • עבירות זיוף ושימוש במסמכים מזויפים - כגון: זיוף תעודת זהות באמצעות פוטושופ, זיוף תו חניה של נכה [סעיפים 418-420 לחוק העונשין]
  • התחזות לאחר בכוונה להונות - כגון: שליחת מייל בשמו של מישהו אחר [סעיף 441 לחוק העונשין].
  • קבלת דבר במרמה [סעיף 415 לחוק העונשין].
  • איומים וסחיטה באיומים [סעיפים 192, 428 לחוק העונשין].

במידה והסתבכתם בביצוע מעשה העשוי לגבש עבירה פלילית, בין היתר, על חוק המחשבים – צרו עימנו קשר.

לשימושכם, להלן נוסחו של חוק המחשבים, התשנ"ה-1995, מתוך אתר הכנסת:

(המשך…)