'חקירה על פי חיקוק' והתיישנות עבירות עובדים זרים

חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 ["החוק"] בא לעולם לאחר שהמחוקק הישראלי הסוציאליסטי השכיל להבין שהמשק החקלאי והתעשייתי המקומי מונע על ידי כוח עובד שאינו ישראלי. מנקודת מבטו של המעביד הישראלי בסוף שנות ה-80 וראשית שנות ה-90, יתרונותיו של ההון האנושי הזר היו ברורים: עלות נמוכה וצייתנות, שני 'כשלים' בהם לקה ההון האנושי הישראלי, שבאותה העת נע במהירות לעבר אימוץ גישות קפיטליסטיות הסוגדות להתעשרות מהירה נטולת עשייה. לצד התמריץ הכלכלי להעסיק עובדים זרים, היו לא מעט מעסיקים שניצלו את מצוקתם הקיומית של העובדים הזרים שלהם ונהגו בהם כקלגסים, החל מתשלום שכר נמוך בעד עבודה פיסית קשה [תוך מודעות לכך שעבור העובדים הזרים מדובר בסכומים גבוהים, ביחס למדינת המוצא שלהם], וכלה בהחרמת דרכונם ואי קיום תנאי מחייה אנושיים מינימאליים עבורם.

החוק מפרט שורה ארוכה של תנאי העסקה וחובות החלים על מי שמעסיק עובדים זרים, וכן תנאים מינהליים אפריורים לצורך העסקתם. לדוגמא, קבלת היתר ממשרד התמ"ת להעסקת העובד הזר; עריכת הסכם עבודה בין המעסיק לעובד הזר ומסירת העתק ממנו לעובד; ביטוח רפואי לעובד הזר; תנאי מגורים הולמים [בעניין זה, ראו גם: תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), תש"ס-2000] וכהנה תנאי חובה. (המשך…)

התיישנות עבירה מינהלית וקנס מינהלי

אני שמח לבשר לכם שהמאמר שכתבתי יחד עם אחרים, שכותרתו "התיישנות עבירה מינהלית וקנס מינהלי", פורסם בירחון "הסניגור", חוברת 148 (יולי 2009) [הוצאת סקירה משפטית].

להלן תקציר: (המשך…)