אל תמהרו לשפוט את ניצב ניסו שחם

אתר החדשות וואלה! פרסם בתאריך 26.7.2012 טור פרשנות של עו"ד עפר ברטל בעניין חקירתו של ניצב ניסו שחם החשוד בהטרדה מינית של שוטרות שעבדו תחתיו.

המקור כאן, ולהלן הציטוט:

אל תמהרו לשפוט את ניצב ניסו שחם

מאת: עו"ד עופר ברטל, מאמר אורח

יום חמישי, 26 ביולי 2012, 17:12

מפקד מחוז ירושלים במשטרה חשוד כי הטריד מינית שוטרות שעבדו תחתיו. עופר ברטל מזהיר כי הקו שעובר בין מעשים מותרים לאסורים הוא דק מדק – ואינו שולל הגשת תלונת שווא

בכל העולם ולאורך כל ימי ההיסטוריה, אנו שומעים על בכירים שמעורבים בעבירות על רקע יחסים בינו לבינה. בעבר מפקד או בכיר כזה, היה נחשב לחברמן ולא לעבריין. "ממזר" היו קוראים לו וצוחקים לשמע עלילותיו. שר ורמטכ"ל לשעבר עשה שימוש במסוק לצורך חפירותיו הארכיאולוגיות הפרטיות ומעללי המיטה שלו נלחשו אז מפה לאוזן. בין השאר – הוא היה נערץ בפי כל, גם בשל תכונותיו אלה.

ג'ון קנדי פירנס אף הוא טורים וספרים בעלילות המיטה שלו. שומרי הראש שלו מכרו את סיפוריהם לכל המרבה במחיר והעם האמריקאי העריץ ומעריץ אותו עד היום. לדעתם לא נפל בו רבב – למרות הסיפורים אודותיו.

האם יחסי מרות בין המינים הם בהכרח רעים? שחם עם אשתו, ורדה, היום (צילום: עומר מירון)

אין זה נדיר, לצערנו, ששר, מפקד, או כל בכיר אחר – מעורבים בעבירות מין, לעתים חמורות. אדם בכיר שמורגל בציות עיוור לפקודותיו ולרצונותיו – יכול לאבד את ההבנה שלא הכל מותר לו. אדם שבהבל פיו חורץ גורלות במשך שנים – הופך קהה לעיתים לתחושות זולתו. לעתים, יש בכך יתרון במילוי תפקידו הקשה והלחוץ, אך באשר ליחסים בין המינים, הדבר יכול לסבכו בעבירות פליליות.

האם יחסי מרות בין המינים הם בהכרח רעים? האם לא יכול להתפתח סיפור אהבה אמיתי בין מפקד לפקודה? האם שני בגירים אינם רשאים לקיים ביניהם יחסים בהסכמה? מדוע בכלל מתערב הדין הפלילי ביחסים כאלה?

זאת יש לדעת – יחסים כאלה יצרו לא אחת זוגות נשואים באושר רב למשך עשרות שנים. ידועים לנו מקרים רבים של מפקד שנישא לפקידתו או לפקודתו, רופא לאחות, עו"ד או שופט למתמחה וכיוצא באילו מקרים.

האם יחסי מרות בין המינים הם בהכרח רעים? שחם עם אשתו, ורדה, היום (צילום: עומר מירון)

נגיעה ללא הסכמה במקום מוצנע – היא אסורה (צילום: עומר מירון)

אין זה נדיר, לצערנו, ששר, מפקד, או כל בכיר אחר – מעורבים בעבירות מין, לעתים חמורות. אדם בכיר שמורגל בציות עיוור לפקודותיו ולרצונותיו – יכול לאבד את ההבנה שלא הכל מותר לו. אדם שבהבל פיו חורץ גורלות במשך שנים – הופך קהה לעיתים לתחושות זולתו. לעתים, יש בכך יתרון במילוי תפקידו הקשה והלחוץ, אך באשר ליחסים בין המינים, הדבר יכול לסבכו בעבירות פליליות.

האם יחסי מרות בין המינים הם בהכרח רעים? האם לא יכול להתפתח סיפור אהבה אמיתי בין מפקד לפקודה? האם שני בגירים אינם רשאים לקיים ביניהם יחסים בהסכמה? מדוע בכלל מתערב הדין הפלילי ביחסים כאלה?

זאת יש לדעת – יחסים כאלה יצרו לא אחת זוגות נשואים באושר רב למשך עשרות שנים. ידועים לנו מקרים רבים של מפקד שנישא לפקידתו או לפקודתו, רופא לאחות, עו"ד או שופט למתמחה וכיוצא באילו מקרים.

נגיעה ללא הסכמה במקום מוצנע – היא אסורה (צילום: עומר מירון)

נגיעה ללא הסכמה במקום מוצנע – היא אסורה (צילום: עומר מירון)

השתנו להם הזמנים ורוחות אחרות מנשבות להן בין המינים. נגיעה ללא הסכמה במקום מוצנע – היא אסורה. אדם ששולח יד "בחיבה" לעבר עכוזה של נערה – יכול להיעצר בשל עשיית מעשה מגונה. אחר שמעיר הערה המכוונת למיניותו של אדם – יעוכב בשל עבירה של הטרדה מינית.

חמורים הדברים שבעתיים בין מפקד לפקודה ובין בעל המרות למי שכפוף אליו. במקרים כאלה – די בהערה מינית אחת כלפי פקודה (אף אם לא הביעה את חוסר שביעות רצונה מהערות אלה) כדי לסבך את המעיר בעבירה של הטרדה מינית. די אפילו ביצירת אווירה של הטרדה, כגון בדיחות גסות שמסופרות באופן חוזר, שליחת מיילים "משעשעים" בעלי תוכן מיני, וכיוצא באלה. לא כל שכן – אסור מגע ללא הסכמה.

כאשר עוסקים אנו במעשי בעילה – או אז אפילו הסכמה אינה מועילה. בעל מרות שמקיים יחסי מין מלאים עם הנתונה למרותו, יואשם בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה, ובלבד שהוכח – כי התקיים קשר סיבתי בין העובדה שהיא תחת מרותו, לבין הסכמתה למעשה הבעילה. המחוקק דורש, אם כן, את ניצול המרות על ידי בעל השררה. הוא דורש מן התביעה להוכיח, כי אילולא היו יחסי מרות בין השניים – הרי שהם לא היו מקיימים יחסים ביניהם. דהיינו – שעניין לנו לא בהסכמה חופשית, אלא בהסכמה שנובעת ממרות ומניצול המרות, לצורך קבלת ההסכמה לקיום יחסים.

הנזק שנגרם לאדם בכיר עם נפילתו הוא רב מאוד

הוא נהנה מאוויר פסגות ולכן "נפילה" שלו נעשית מגובה רב. שחם (צילום: מגד גוזני)

הוא נהנה מאוויר פסגות ולכן "נפילה" שלו נעשית מגובה רב. שחם (צילום: מגד גוזני)

אי לכך, במקרה של יחסי מרות בין הצדדים – הקו שעובר בין מעשים מותרים לאסורים, אף בהסכמה, הוא דק מדק, אינו נראה וכמעט שאינו מורגש.

ניצב במשטרה הוא בעל דרגה בכירה ביותר. אנשים ונשים כפופים לו במאות. אלה רוצים להשיג ממנו טובות הנאה שונות: שיפור בשכר, עלייה בדרגה, תפקיד מעניין יותר, רכב צמוד וכיוצא באלה. לכן, חלקם יתקרבו אליו ואף יסכימו למעשים מיניים – להם לא היו מסכימים בדרך כלל. במקרה כזה, הבכיר לא יבין בהכרח מדוע הושגה ההסכמה. הוא יחשוב, לעתים בתום לב, שמדובר ביחסים מותרים, שלא מתנוסס מעליהם דגל שחור.

אנשים רמי מעלה, המחזיקים בדרגות ובמשרות בכירות, צוברים להם אויבים רבים במהלך השנים. אלה מחפשים כל דרך לפגוע בהם. יש תמיד מי שלוטש עיניים לתפקידם, או סתם מעוניין לנקום בהם. אי לכך – לא ניתן לשלול גם הגשת תלונות שווא במקרים אלה.

אדם בכיר נהנה לא אחת מבכירותו. שכרו גבוה, שמו הולך לפניו, המדינה או המעסיק מממנים את הוצאותיו ואת נסיעותיו, הוא מוצא לא אחת סיפוק רב בעבודתו ומרגיש מיצוי של יכולותיו. הוא נהנה מאוויר פסגות ולכן "נפילה" שלו נעשית מגובה רב והנזק שנגרם לו עם נפילתו הוא רב מאוד.

נער הייתי וגם בגרתי, ומקרים כאלה ראיתי לעשרות. אל תמהרו לשפוט את מי שמובל כרגע ברחובות וזפת על גבו, כי יתכן שאין בו מתום.

עו"ד עפר ברטל עוסק בעבירות צווארון לבן ובמשפט פלילי במשרד ברטל כהן.

'חקירה על פי חיקוק' והתיישנות עבירות עובדים זרים

חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 ["החוק"] בא לעולם לאחר שהמחוקק הישראלי הסוציאליסטי השכיל להבין שהמשק החקלאי והתעשייתי המקומי מונע על ידי כוח עובד שאינו ישראלי. מנקודת מבטו של המעביד הישראלי בסוף שנות ה-80 וראשית שנות ה-90, יתרונותיו של ההון האנושי הזר היו ברורים: עלות נמוכה וצייתנות, שני 'כשלים' בהם לקה ההון האנושי הישראלי, שבאותה העת נע במהירות לעבר אימוץ גישות קפיטליסטיות הסוגדות להתעשרות מהירה נטולת עשייה. לצד התמריץ הכלכלי להעסיק עובדים זרים, היו לא מעט מעסיקים שניצלו את מצוקתם הקיומית של העובדים הזרים שלהם ונהגו בהם כקלגסים, החל מתשלום שכר נמוך בעד עבודה פיסית קשה [תוך מודעות לכך שעבור העובדים הזרים מדובר בסכומים גבוהים, ביחס למדינת המוצא שלהם], וכלה בהחרמת דרכונם ואי קיום תנאי מחייה אנושיים מינימאליים עבורם.

החוק מפרט שורה ארוכה של תנאי העסקה וחובות החלים על מי שמעסיק עובדים זרים, וכן תנאים מינהליים אפריורים לצורך העסקתם. לדוגמא, קבלת היתר ממשרד התמ"ת להעסקת העובד הזר; עריכת הסכם עבודה בין המעסיק לעובד הזר ומסירת העתק ממנו לעובד; ביטוח רפואי לעובד הזר; תנאי מגורים הולמים [בעניין זה, ראו גם: תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), תש"ס-2000] וכהנה תנאי חובה. (המשך…)

עשרת הדיברות לנחקר במשטרה

בכוחה של חקירה פלילית לחרוץ גורלות. סדרה של עשרה כללי ברזל עשויה לסייע לכל אדם הנקלע לסיטואציה יוצאת דופן זו, לצאת עם ידו על העליונה – כיצד להתנהג ולהתנהל מול החוקר, המותר והאסור, האם כל דבר שתאמר/י יחשב כ"עדות"? האם מותר להקליט חקירה? מה הצעד הבא לאחר חקירה באזהרה? מדריך לנחקר ברשויות – המשטרה, רשות ההגבלים העסקיים, רשות ניירות ערך, רשות המסים וכיוצ"ב.

(המשך…)

הדלפת חומר חקירה אינה עבירה פלילית

היועץ המשפטי לממשלה מעוניין להעמיד לדין מדליפי חומר חקירה, מכוח הוראות סעיף 119 לחוק העונשין. האם מדובר אכן מדובר ב"סוד רשמי" שגילויו מצדיק או מחייב העמדה לדין פלילי? האם רשויות החקירה למעשה נמצאות על הכוונת? טור פרשני שפרסמנו בגלובס.

(המשך…)

חוק המעצרים :: עילות מעצר, מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים

Contact Form Shortcode Error: Invalid form number in shortcode.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, מגדיר שורה של כללים לצורך עיכוב, חקירה, מעצר ימים (מעצר לצרכי חקירה) ומעצר עד תום ההליכים (לאחר הגשת כתב אישום).

אם זומנת לחקירה, חבר/ה או קרוב/ה נעצרו או עוכבו בחשד לביצוע עבירה פלילית, יש ליצור קשר מיידי עם עורך דין פלילי. קראו את המדריך לנחקר ברשויות.

צור עימנו קשר מיידי באמצעות הטופס:

או ישירות:

דב גלעד כהן ושות', עורכי דין | בית אמות המשפט | שד' שאול המלך 8, תל אביב 64733 |
טלפון: 03-6919997 | פקס: 03-6912332 | נייד (חירום בלבד):
054-8024444

כתובת   המייל  שלנו

כללי הבסיס הרלוונטיים:

מה הם עילות המעצר לפני הגשת כתב אישום ("מעצר ימים" או "מעצר לצרכי חקירה")?

13. עילות המעצר לפני הגשת כתב אישום

(א) שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא, ומתקיימת אחת מעילות אלה:

(1) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;

(2) קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;

(3) בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים; שוכנע בית המשפט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים.

(ב) שופט לא יצווה על מעצר לפי סעיף קטן (א), אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה.

מה הכללים למעצר עד תום ההליכים?

21. מעצר לאחר הגשת כתב אישום

(א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, אם נתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי נתקיים אחד מאלה:

(א) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;

(ב) קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה;

(ג) הואשם הנאשם באחד מאלה:

(1) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;

(2) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);

(3) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת  לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;

(4) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או  באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;

(5) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991,

חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.

(2) בית משפט ציווה על מתן ערובה והערובה לא ניתנה להנחת דעתו של בית המשפט או שהופר תנאי מתנאי הערובה, או שנתקיימה עילה לביטול השחרור בערובה.

(ב) בית המשפט לא יתן צו מעצר לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולענין סעיף קטן (א)(1), לא יצווה בית המשפט כאמור, אלא אם כן נתקיימו גם אלה:

(1) לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה;

(2) לנאשם יש סניגור, או שהנאשם הודיע שברצונו שלא להיות מיוצג בידי סניגור.

(ג) לא היה לנאשם סניגור והוא לא הודיע כאמור בסעיף קטן (ב)(2), ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לענין זה הוראות פרק ב' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), או הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו–1995 (להלן – חוק הסניגוריה הציבורית), לפי הענין; כל עוד לא נתמנה סניגור, רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו של הנאשם לתקופות שלא יעלו על 7 ימים כל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 30 ימים.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנאשם או סניגורו, לדחות את הדיון, כדי לאפשר לנאשם או לסניגורו לעיין בחומר החקירה ולצוות שהנאשם יהיה במעצר לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.

(ה) צו מעצר לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן פסק הדין, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; על צו מעצר לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 20.

מה הן עילות העיכוב?

67. עיכוב חשוד במקום

(א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו.

(ב) שוטר רשאי לדרוש מאדם להילוות עמו לתחנת המשטרה או לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר שיקבע, אם נתקיימו שניים אלה :

(1) יש יסוד סביר לחשד שהוא עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (א);

(2) הזיהוי היה בלתי מספיק, או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו.

חוק העונשין :: אינוס, מעשה מגונה, מעשה סדום – מהם?

פרק עבירות המין בחוק העונשין, מגדר מגוון רחב של סיטואציות עובדתיות המגבשות עבירות הנחשבות לחמורות ביותר בספר החוקים – אינוס (אונס), מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי ומעשה סדום.

חוק העונשין מגדיר אונס בסעיף 345, באופן הבא:

345.אינוס

(א) הבועל אשה -

(1) שלא בהסכמתה החופשית;
(2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;

(3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או
(4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;
(5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית;

הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס – מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה:

(1) בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5);

(2) באיום בנשק חם או קר;

(3) תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון;

(4) תוך התעללות באשה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;

(5) בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.

(ג) בסימן זה -

"בועל" – המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;

מעשה מגונה ומעשה מגונה בפומבי, מוגדרים בסעיפים 348-349, באופן הבא:

348. מעשה מגונה

(א) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(2) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר עשר שנים.

(ג) העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו, אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג1), דינו – מאסר שלוש שנים.

(ג1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים.

(ד) (1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר ארבע שנים.

(2) לענין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שעשה מעשה מגוהנ באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

(ד1) מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות בסעיף 347א(ב), דינו – מאסר שלוש שנים.

(ה) העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שנתיים.

(ו) בסימן זה, "מעשה מגונה" – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

349. מעשה מגונה בפומבי

(א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה.

(ב) העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – מאסר שלוש שנים.

מעשה סדום מוגדר בסעיף 347, באופן הבא:

347. מעשה סדום

(א) (1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר חמש שנים.

(2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

(א1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) העושה מעשה סדום באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345, בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס.

(ג) לענין סימן זה, "מעשה סדום" – החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם.

חוק המחשבים :: עבירות מחשב

עבירות מחשב – אכיפה מוגברת – עבירות פליליות חמורות:
בשנים האחרונות חלה עלייה מטאורית ברמת האכיפה של עבירות מחשב על ידי המשטרה ורשויות החקירה הנוספות.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהעידן הטכנולוגי ומהפיכת המידע יצרו מצב שבו כמעט כל פעולה יומיומית מבוצעת באמצעות מחשבים מכל סוג שהוא (קופה בחנות, כספומט, מחשב ביתי), המידע עובר באמצעות רשתות מחשבים ולבסוף מאוחסן במחשבים.
הגנה על המחשב, אמצעי העזר שלו, המידע שבו והיכולת להעביר מידע בין מחשבים – הפכה לאינטרס ציבורי כלל-עולמי.

ייצוג חשודים ונאשמים בעבירות מחשב הוא תחום נישה שמעטים מתמצאים בהיבטים הטכנולוגיים והמשפטיים החשובים הנלווים לו.
במידה והסתבכתם בביצוע מעשה העשוי לגבש עבירה פלילית, בין היתר, על חוק המחשבים – צרו עימנו קשר
.

שני סוגים של עבירות מחשב:

באופן עקרוני, יש להבחין בין שני סוגים של עבירות מחשב:

  • הסוג הראשון – עבירות פליליות המבוצעות כלפי מחשב, התוכן שבו ופעולתו התקינה.
  • הסוג השני – עבירות פליליות המבוצעות באמצעות מחשב, שהן בדרך כלל עבירות פליליות "קלאסיות" שאינן נחשבת לעבירות מחשב.

מה נחשבת לעבירת מחשב?

חוק המחשבים, התשנ"ה-1995 מפרט שורה של מעשים המהווים עבירות מחשב, שהן עבירות פליליות חמורות מאד:

  • שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב (סעיף 2): כל פעולה שיש בה כדי לשבש את פעולתו התקינה של מחשב ו/או להפריע לשימוש בו, מהווה עבירה פלילית חמורה שעונשה עד 3 שנות מאסר.
    החוק גם מתייחס לחומר מחשב וקובע שמחיקה , שינוי או שיבוש של חומר מחשב (המאוחסן על מחשב) – מהווה עבירה פלילית.
  • מידע כוזב או פלט כוזב (סעיף 3): מי שמעביר או מאחסן במחשב מידע כוזב, או עושה פעולה כדי שהתוצאה תהיה מידע כוזב – עובר עבירה פלילית שדינה 5 שנות מאסר.
    כך גם מי שכותב תוכנה במטרה שהשימוש בה יפיק מידע כוזב, מעביר תוכנה כזאת לאחר או מפעיל אותה – עובר עבירה פלילית.
  • חדירה לחומר מחשב שלא כדין (סעיף 4): זוהי עבירת מחשב נפוצה מאד – והיא מתייחסת לכל פעולת "האקינג" (פריצה למחשב). העבירה אינה מוגבלת לפריצה למחשב עצמו, אלא מתייחסת בפירוש לחדירה לחומר מחשב. כך למשל, אם נעשה שימוש ללא רשות בסיסמת gmail או facebook של מישהו אחר, מדובר בעבירה פלילית חמורה שעונשה 3 שנות מאסר.
  • חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת (סעיף 5): בדומה לעבירה הקודמת, רלוונטי למקרים בהם החדירה לחומר מחשב נעשית לצורך ביצוע עבירה פלילית אחרת, לדוגמא – התחזות למישהו אחר ושליחת מייל בשמו.
  • נגיף מחשב (סעיף 6): עריכת תוכנה לצורך גרימת נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב (וירוס מחשב) – היא עבירה פלילית שעונשה 3 שנים, וזאת גם אם התוכנה לא הופצה למחשבים אחרים! עצם יצירת התוכנה המזיקה היא העבירה.
    מי שמפיץ נגיף מחשב – דינה מאסר 5 שנים.

מה נחשבת לעבירה המבוצעת באמצעות מחשב?

העבירות הפליליות ה"קלאסיות" שמבוצעות באמצעות מחשב, הן:

  • החזקת חומר תועבה - כגון: החזקת תוכן פדופילי / תמונות פורנוגרפיות של קטינים על מחשב [סעיף 214(ב3) לחוק העונשין].
  • עבירות זיוף ושימוש במסמכים מזויפים - כגון: זיוף תעודת זהות באמצעות פוטושופ, זיוף תו חניה של נכה [סעיפים 418-420 לחוק העונשין]
  • התחזות לאחר בכוונה להונות - כגון: שליחת מייל בשמו של מישהו אחר [סעיף 441 לחוק העונשין].
  • קבלת דבר במרמה [סעיף 415 לחוק העונשין].
  • איומים וסחיטה באיומים [סעיפים 192, 428 לחוק העונשין].

במידה והסתבכתם בביצוע מעשה העשוי לגבש עבירה פלילית, בין היתר, על חוק המחשבים – צרו עימנו קשר.

לשימושכם, להלן נוסחו של חוק המחשבים, התשנ"ה-1995, מתוך אתר הכנסת:

(המשך…)