ליברמן ייענש בחומרה אם יוכח שגמל לשגריר

אתר החדשות וואלה! פרסם בתאריך 27.12.2012 טור דעה של עו"ד עפר ברטל בעניין הגשת כתב האישום המתוקן כנגד שר החוץ לשעבר, ליברמן, וסוגיית הקלון, והרי הוא לפניכם (לינק למקור):

מכתב האישום המתוקן עולה ששר החוץ לשעבר היטיב עם בן אריה בתמורה לסיוע שהעניק לו. אם בבית המשפט תצליח התביעה להוכיח זאת, לא יהיה מנוס מהטלת קלון על ליברמן. פרשנות

האם המינוי הוא גמול לבן אריה? ליברמן (צילום: אלכס קולומויסקי)

האם המינוי הוא גמול לבן אריה? ליברמן (צילום: אלכס קולומויסקי)

בסעיף 20 ה' לכתב האישום המתוקן, שהוגש היום נגד שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן, נכתבו דברים שלא הופיעו בנוסח הקודם של הטיוטה. כך נאמר: "כן פעל הנאשם כאמור, ביודעו כי מעשיו של בן אריה בפרשת מסירת המידע הסודי נעשו בכוונה להיטיב עם הנאשם, וכי במנוייו ליועץ במטה המדיני של שר החוץ ולשגריר בלטביה היה משום הענקת גמול למי שביצע עבורו מעשים חמורים, או שהדברים עלולים היו להיראות כהענקת גמול אסורה כאמור".

ליברמן מואשם אם כן, בכך שמינויו של בן אריה, הן ליועץ ולאחר מכן – לשגריר, היה בהם משום גמול על גילוי המידע הסודי לאוזניו. אשמה זו היא חמורה לאין ערוך מהפרת אמונים סתם. לדעת התביעה, ליברמן לא רק שנמנע מלחשוף את קשריו עם בן אריה בפני ועדת המינויים, אלא שהוא גם גמל לו טובה באופן מודע ואקטיבי.

אם יוכחו עובדות אלה, אין כל ספק, שהסיכוי שבית המשפט יקבע כי יש קלון במעשיו – יגדל שבעתיים. יחד עם זאת, למרות שמדובר (לדעת התביעה) בתמורה ישירה, אין טענה כאילו המידע שנמסר למר ליברמן בשעתו, יש בו משום טובת הנאה ביחסי גומלין של משחד (בן אריה) ומשוחד (ליברמן). כפי הנראה, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שליברמן לא כיהן כשר בעת שקיבל את המידע. את "הגמול" הנטען הוא כבר העניק כשר, אך עת קיבל את המידע מבן אריה – טרם היה שר חוץ. אי לכך, בן אריה לכל היותר שלח את לחמו על פני המים, באופן מסירת המידע לשר, אך לא נתן לו טובת הנאה, כדי שהשר יגמול לו טובה מסוימת כנגדה.

 

הוכחת הקשר בין השניים תוביל לענישה כבדה

"שלח לחמו על פני המים". השגריר לשעבר בן אריה (צילום ארכיון: שטורעם.נט)

"שלח לחמו על פני המים". השגריר לשעבר בן אריה (צילום ארכיון: שטורעם.נט)

לדעתי, אין חומרה בכך ששר חוץ יאמר ליו"ר ועדת המינויים את מי הוא מעדיף למנות לשגריר מבין כמה מועמדים. ההפך הוא הנכון – לעיתים מדובר אפילו בחובתו. ידועים מקרים רבים, בהם מונו אנשי שם בעבר למשרת שגרירים. אלוף (במיל') וילנאי הינו האחרון בשורה ארוכה מאד של מועמדים כאלה.

בהחלט לגיטימי ששר יחפוץ להעדיף מועמד מסוים, על רקע מומחיות מיוחדת של המועמד, ניסיונו, היכרות עמו ויכולתו להעביר את מדיניות הממשלה בדרך שהיא הטובה ביותר לדעתו של השר וכיוצא בזה. עם זאת – מאד לא מקובל, לא סביר, פסול ואף חמור – להעדיף מועמד מסוים למשרת שגריר, מהסיבה שהאחרון מסר לשר בעבר מידע חשוב אודות חקירתו. לכן, אם קשר כזה יוכח בבית המשפט, מדובר בנסיבות שיש בהן משום חומרה מיוחדת, אשר בוודאי תגרור ענישה כבדה יותר וכן הטלת קלון.

יחד עם זאת – אין להיחפז למסקנות. הוכחת הדברים בבית המשפט היא מסובכת ומורכבת. ליברמן יוכל להביא הר של טיעונים, שיסתרו את הסברה הזו של התביעה. אין זה ברור לכן כלל, מה יקבע בית המשפט בסופו של יום.

העיכוב באישום ליברמן: מפנה דרמטי בעלילה

בתאריך 20.12.2012 פורסם טור דעה של עו"ד עפר ברטל באתר וואלה! חדשות, בעניין העיכוב בהגשת כתב האישום כנגד השר לשעבר ליברמן, והשלכותיו. הרי הוא לפניכם (לינק למקור):

הגשת כתב האישום נגד השר לשעבר מתעכבת בין היתר משום שחברי ועדת המינויים של משרד החוץ טרם נחקרו. עו"ד עפר ברטל סבור שאם ייחקרו, יוביל הדבר להתפתחויות משמעותיות בפרשה

מאת: עופר ברטל, מאמר אורח

השבוע נודע כי כתב האישום נגד אביגדור ליברמן, בעניינו של השגריר בן-אריה טרם הוגש, בשל שתי סיבות: האחת נעוצה במשא ומתן בין פרקליטיו המלומדים של השר הנכבד (לשעבר), והשנייה, בכך שחברי ועדת המינויים של משרד החוץ טרם נחקרו. נשאלת כעת השאלה, מה יעשה היועץ המשפטי? לאחר שיצר דינמיקה ברורה של אירועים, שאמורים היו להוביל להגשת כתב אישום נגד השר וכן לאחר שהשר הבכיר התפטר ממשרתו הרמה, לפתע נעצרו גלגלי הרכב, שאמור היה להוביל את כתב האישום מרחוב סלאח א-דין, שם נמצאת לשכת היועץ המשפטי לממשלה, למגרש הרוסים בירושלים, שם נמצא בית משפט השלום בעיר.

"התפטר ממשרתו - ואז נעצרו גלגלי הרכב". ליברמן (צילום: יותם רונן)

"התפטר ממשרתו – ואז נעצרו גלגלי הרכב". ליברמן (צילום: יותם רונן)

היועץ המשפטי לממשלה גרם להתפטרותו של השר, נוכח ההחלטה להגיש כתב אישום ולפתע אנו חווים מפנה דרמטי בעלילה. לדעתי היועץ חייב להורות על חקירת חברי ועדת המינויים. אני תמה על כך, שבתיק כזה – חברי הוועדה טרם נחקרו עד כה. על היועץ להחליט כך לדעתי, למרות מסכת האירועים שיצר. השאלה המשפטית הנשאלת היא: האם חקירתם עשויה לשנות את נוסח כתב האישום, או להשפיע על גורלו המשפטי של חבר הכנסת ליברמן?".

חברי הוועדה יכולים למסור אחת משתיים – או שהשר ליברמן השפיע עליהם, באופן ישיר או עקיף, לאשר את מינויו של בן אריה למשרת שגריר, או שלא. במידה ולא – נוסח כתב האישום נגד ח"כ ליברמן לא ישתנה וניתן יהיה להגישו כפי שהוא.

האינטרס הציבורי מחייב את השלמת החקירה

"חייב להורות על חקירת חברי ועדת המינויים". וינשטיין (צילום: עומר מירון)

"חייב להורות על חקירת חברי ועדת המינויים". וינשטיין (צילום: עומר מירון)

במידה וחברי הוועדה (או מי מהם), ימסרו שהשר (דאז) השפיע על החלטתם, או אז – יעמדו בפני היועץ המשפטי אפשרויות פעולה נוספות. אם השר גמל למר בן-אריה טובה, תחת מסירת פרטי החקירה לידיו, בכך שגרם למינויו כשגריר, או אז נשאלת השאלה – האם מדובר בתמורה שנתן לו, עקב מסירת המידע לידיו בעבר. אם עסקינן בתמורה, יתכן שניתן יהיה להחמיר את כתב האישום נגד ח"כ ליברמן ולהאשימו אפילו בעבירת שוחד.

במקרה כזה, יוכל ח"כ ליברמן לטעון בבית המשפט כי ננקטה נגדו אכיפה בררנית, בשל העובדה שמר בן-אריה לא עמד לדין על עבירה של מתן שוחד באותו מקרה ממש, אלא של הפרת אמונים בלבד. לטענה אין סיכויים רבים להתקבל – אך יש בה הגיון משפטי. בנוסף, אם ימסור מי מחברי הוועדה, כי ליברמן השפיע עליו לקבל החלטה שתתמוך במינוי מר בן-אריה לשגריר, יוכל היועץ המשפטי לממשלה להותיר את נוסח כתב האישום בעינו ולהעמיד לדין את ח"כ ליברמן בעבירה של הפרת אמונים בלבד. יחד עם זאת, במקרה כזה הראיות התומכות בעבירה זו יתחזקו באופן משמעותי וסיכויי ההרשעה בתיק יעלו פלאים. גם הסיכויים שבית המשפט יחליט בסופו של יום כי יש קלון במעשיו של חבר הכנסת הנכבד, יהיו גבוהים הרבה יותר.

אין זה נעים לחזות בכישלונו האפשרי ובקלונו של אדם כה נכבד. אין זה נעים לנהל נגדו חקירה במשך שנים כה רבות ולא להגיע להחלטה באף אחת מהחקירות, במשך זמן כה רב. אין זה ראוי להוביל אותו בדרך חתחתים כה ארוכה ולגרום לו להתפטר ממשרה כה רמה ערב הבחירות לכנסת – הכל נוכח אמירה מפורשת של היועץ המשפטי, כאילו כתב האישום יוגש בתוך יממה. אין זה ראוי וסביר לעשות כל זאת, למרות שפעולה בסיסית מתבקשת, של חקירת חברי ועדת המינויים – טרם בוצעה.

למרות כל אלה, האינטרס הציבורי מחייב את השלמת החקירה במקרה זה והגעה לחקר האמת במלואה. לאחר מכן – יחליט וישפוט בית המשפט, אם יש במעשיו משום עבירה ואם כן – אם יש בהם קלון.

חובה להסתיר האישום באונס בגן העיר

אתר וואלה! פרסם היום (20.7.2012) מאמר פרי עטו של עו"ד עפר ברטל, בעקבות פרסום כתב האישום בפרשת האונס בגן העיר.

הרי הוא לפניכם (לינק למקור):

חובה להסתיר האישום באונס בגן העיר

מאת: עופר ברטל, מאמר אורח
יום רביעי, 20 ביוני 2012, 13:30

איסור פרסום כתב האישום בעניין האונס בגן העיר מעלה לא מעט ביקורת על הפרקליטות. למרות שמדובר בפגיעה בזכות הקורבנות לתבוע פיצוי מהנאשם, החשש מ”זיהום” העדות גובר

לפני כמה שנים, חוקקה הכנסת חוק שמיטיב עם קורבנות עבירות פליליות (חוק נפגעי זכויות עבירה תשס"א – 2001). החוק מעניק לנפגעי עבירה זכויות רבות וכן מעמד במשפט שמנהלת המדינה נגד הנאשם. בין יתר הזכויות שמעניק החוק לקורבן, נמנית הזכות לקבל את כתב האישום שהוגש בעניינו. לפני כמה חודשים, פורסם דבר ביצועו של מעשה אונס אכזרי, שאיננו מכירים כמותו במקומותינו. על פי הפרסומים – שני צעירים שבילו יחדיו בגן העיר, אולצו על ידי האנס לקיים ביניהם יחסי מין בפניו ולאחר מכן אילץ האנס את הבחור לצפות בו, כאשר הוא מקיים יחסים עם חברתו. הכול בכפייה ותוך איום בנשק קר, לכאורה.

מן הסתם, שני קורבנות העבירה ובעיקר הנאנסת הושפעו בצורה ניכרת ממעשה העבירה. אין כל ספק, שלשניהם שמורה הזכות לתבוע את האנס ולהיפרע ממנו ככל שיוכלו וככל שמאפשר להם החוק. למרות כל אלה, דומה לעין בלתי מקצועית, שהפרקליטות מנסה להערים מכשולים על דרכם של השניים, בכך שהיא מסרבת למסור להם את כתב האישום. עוד היא מסרבת, למסור להם חומרי חקירה ומסמכים, שעשויים להקל עליהם לדעת פרטים נוספים אודות הנאשם. האם ייתכן שהפרקליטות ממאנת לבצע את הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה? האם יעלה על הדעת, שכוונתה למנוע מהקורבנות למצות את זכויותיהם המשפטיות נגד הנאשם? הרי בדרך כלל מקיימת הפרקליטות דרישות אלה, אז מדוע דווקא במקרה זה היא נמנעת מכך?

הדברים אינם כה פשוטים. תפקידה של הפרקליטות, הוא להגן על כל הקורבנות. קורבנות למעשים קשים וכן קורבנות למעשים "קלים". לכן מקיימת הפרקליטות בדרך כלל את הוראותיו של כל חוק בדווקנות רבה. יחד עם זאת, דאגתה הראשונה של הפרקליטות, היא לקיומו של משפט הוגן גם בתיקים הקשים ביותר ואולי דווקא בתיקים אלה. כתב האישום מפרט את כל העובדות היבשות של אירוע האונס. הוא מפרט אירוע שלם ולא חלקים ממנו. לעיתים מורכבת לשונו של כתב האישום מגרסאותיהם של כמה עדים ולא רק עד אחד. אי לכך, אם תעביר הפרקליטות את כתב האישום לידי המתלוננים, ידע כל אחד מהם חלק נכבד מעדותו של חברו.

הפרקליטות החליטה להמשיך ולשמור על איפול מלא

אם תעביר הפרקליטות את כתב האישום לידי המתלוננים, ידע כל אחד מהם חלק נכבד מעדותו של חברו (צילום: דרור עינב)

אם תעביר הפרקליטות את כתב האישום לידי המתלוננים, ידע כל אחד מהם חלק נכבד מעדותו של חברו (צילום: דרור עינב)

הפרקליטות מניחה שהמשפט ינוהל כולו ושני המתלוננים יידרשו להעיד ולהיחקר על גרסאותיהם. כאשר מכינה הפרקליטות עדים לקראת עדותם, אין היא רשאית להציג בפניהם עדויות של עדים אחרים, מחשש שאלה יושפעו מעדות חבריהם וינסו "להתאים" את עדויותיהם לאחרות. במקרה שבו יחשפו עדויות של עד אחד בפני עד אחר – לעולם לא יהיו חשודים בכך, שאין הם מספרים על חוויותיהם האישיות, אלא מושפעים מחוויותיו של אחר. המשפטנים יקראו למצב כזה: "זיהום עדות". משקלה של עדות כזו, נמוך הרבה יותר מזה של עדות שניתנה על פי כל הכללים. הפרקליטות אפילו אינה מזכירה בפני עד אחד את גרסתו של חברו ואינה מבקשת ממנו להגיב על עדות אחרת, מחשש מפני "זיהום הגרסה" של העד. כאשר אנו עוסקים במתלוננים המרכזיים (שיהיו גם העדים החשובים ביותר במשפט), על אחת כמה וכמה שיש להישמר מפני זיהום גרסתם.

כל סניגור, יקפוץ על זיהום גרסה כמוצא שלל רב, וינסה להוריד ממשקלה של העדות המפלילה של הקורבן נגד לקוחו. במקרה כזה, יקשה על הפרקליטות להביא להרשעתו של הנאשם. אם יזוכה הנאשם – יקשה על הקורבנות למצות את זכויותיהם נגדו שבעתיים. הרשעת הנאשם לכן, משרתת יותר מכל את עניינם של הקורבנות. אלה יקבלו לידיהם את כתב האישום ואת כל יתר המסמכים הקשורים אליו, מיד לאחר שיסיימו להעיד. לכן אין מדובר במצב קבוע, אלא בחיסיון זמני, אשר יבוא לקיצו לאחר שיסיימו שני העדים העיקריים במשפט – למסור את עדותם.

לאחרונה התבשרנו, כי כתב האישום מצא את דרכו (למרות איסור הפרסום) למספר אתרי אינטרנט ולכן למרות היותו חסוי, יכול שהוא יגיע לידיעתם של הקורבנות. למרות זאת, הפרקליטות עדיין עומדת על דרישתה לאסור את פרסומו. גם על כך קמו מקטרגים, אשר טוענים שאולי צדקה הפרקליטות כאשר ביקשה את איסור פרסום כתב האישום מראש, אך מרגע שדלף לרשת – יש לפרסמו. כל שמבקשת הפרקליטות, הוא לדאוג לכך, שלמרות העניין הציבורי הרב שמעורר תיק זה, הוא יתנהל כפי שמשפט אמור להיעשות. ללא שהתקשורת תגרום (עקב חוסר הבנה ולא עקב כוונה רעה) לזיהום עדויות העדים ולירידת משקל העדויות.

למרות שנוסח כתב האישום מצא את דרכו לרשת האינטרנט, אין זה אומר שהמתלוננים קראו אותו. כותב שורות אלה מניח, שהפרקליטות בררה עם המתלוננים אם קראו את כתב האישום ולאחר שאלה מסרו כי לא קראו, החליטה הפרקליטות להמשיך ולשמור על איפול מלא ככל שניתן. הציבור מעוניין לדאוג לכך שהצדק יעשה. גם התקשורת והפרקליטות מעוניינים באותה תוצאה ממש. ההתקפות על הפרקליטות, נובעות אם כן מחוסר הבנה של החומר, כיוון שהאחרונה משתדלת לדאוג לניהולו של משפט כדין – גם בעין הסערה התקשורתית שהוא מעורר.
עו"ד עפר ברטל עוסק בעבירות צווארון לבן ובמשפט פלילי במשרד ברטל כהן.