ליברמן ייענש בחומרה אם יוכח שגמל לשגריר

אתר החדשות וואלה! פרסם בתאריך 27.12.2012 טור דעה של עו"ד עפר ברטל בעניין הגשת כתב האישום המתוקן כנגד שר החוץ לשעבר, ליברמן, וסוגיית הקלון, והרי הוא לפניכם (לינק למקור):

מכתב האישום המתוקן עולה ששר החוץ לשעבר היטיב עם בן אריה בתמורה לסיוע שהעניק לו. אם בבית המשפט תצליח התביעה להוכיח זאת, לא יהיה מנוס מהטלת קלון על ליברמן. פרשנות

האם המינוי הוא גמול לבן אריה? ליברמן (צילום: אלכס קולומויסקי)

האם המינוי הוא גמול לבן אריה? ליברמן (צילום: אלכס קולומויסקי)

בסעיף 20 ה' לכתב האישום המתוקן, שהוגש היום נגד שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן, נכתבו דברים שלא הופיעו בנוסח הקודם של הטיוטה. כך נאמר: "כן פעל הנאשם כאמור, ביודעו כי מעשיו של בן אריה בפרשת מסירת המידע הסודי נעשו בכוונה להיטיב עם הנאשם, וכי במנוייו ליועץ במטה המדיני של שר החוץ ולשגריר בלטביה היה משום הענקת גמול למי שביצע עבורו מעשים חמורים, או שהדברים עלולים היו להיראות כהענקת גמול אסורה כאמור".

ליברמן מואשם אם כן, בכך שמינויו של בן אריה, הן ליועץ ולאחר מכן – לשגריר, היה בהם משום גמול על גילוי המידע הסודי לאוזניו. אשמה זו היא חמורה לאין ערוך מהפרת אמונים סתם. לדעת התביעה, ליברמן לא רק שנמנע מלחשוף את קשריו עם בן אריה בפני ועדת המינויים, אלא שהוא גם גמל לו טובה באופן מודע ואקטיבי.

אם יוכחו עובדות אלה, אין כל ספק, שהסיכוי שבית המשפט יקבע כי יש קלון במעשיו – יגדל שבעתיים. יחד עם זאת, למרות שמדובר (לדעת התביעה) בתמורה ישירה, אין טענה כאילו המידע שנמסר למר ליברמן בשעתו, יש בו משום טובת הנאה ביחסי גומלין של משחד (בן אריה) ומשוחד (ליברמן). כפי הנראה, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שליברמן לא כיהן כשר בעת שקיבל את המידע. את "הגמול" הנטען הוא כבר העניק כשר, אך עת קיבל את המידע מבן אריה – טרם היה שר חוץ. אי לכך, בן אריה לכל היותר שלח את לחמו על פני המים, באופן מסירת המידע לשר, אך לא נתן לו טובת הנאה, כדי שהשר יגמול לו טובה מסוימת כנגדה.

 

הוכחת הקשר בין השניים תוביל לענישה כבדה

"שלח לחמו על פני המים". השגריר לשעבר בן אריה (צילום ארכיון: שטורעם.נט)

"שלח לחמו על פני המים". השגריר לשעבר בן אריה (צילום ארכיון: שטורעם.נט)

לדעתי, אין חומרה בכך ששר חוץ יאמר ליו"ר ועדת המינויים את מי הוא מעדיף למנות לשגריר מבין כמה מועמדים. ההפך הוא הנכון – לעיתים מדובר אפילו בחובתו. ידועים מקרים רבים, בהם מונו אנשי שם בעבר למשרת שגרירים. אלוף (במיל') וילנאי הינו האחרון בשורה ארוכה מאד של מועמדים כאלה.

בהחלט לגיטימי ששר יחפוץ להעדיף מועמד מסוים, על רקע מומחיות מיוחדת של המועמד, ניסיונו, היכרות עמו ויכולתו להעביר את מדיניות הממשלה בדרך שהיא הטובה ביותר לדעתו של השר וכיוצא בזה. עם זאת – מאד לא מקובל, לא סביר, פסול ואף חמור – להעדיף מועמד מסוים למשרת שגריר, מהסיבה שהאחרון מסר לשר בעבר מידע חשוב אודות חקירתו. לכן, אם קשר כזה יוכח בבית המשפט, מדובר בנסיבות שיש בהן משום חומרה מיוחדת, אשר בוודאי תגרור ענישה כבדה יותר וכן הטלת קלון.

יחד עם זאת – אין להיחפז למסקנות. הוכחת הדברים בבית המשפט היא מסובכת ומורכבת. ליברמן יוכל להביא הר של טיעונים, שיסתרו את הסברה הזו של התביעה. אין זה ברור לכן כלל, מה יקבע בית המשפט בסופו של יום.

פרשנות: ההליכים בתיק ליברמן עלולים להתעכב

אתר החדשות וואלה! פרסם בתאריך 24.12.2012 טור פרשנות של עו"ד עפר ברטל בעניין השלכות השלמת החקירה בעניין שר החוץ לשעבר, ליברמן. והרי הוא לפניכם (לינק למקור):

מאת: עופר ברטל, מאמר אורח

השלמת החקירה בפרשת ליברמן מתבצעת בימים אלה, ואם יחליט היועץ המשפטי לממשלה לשנות את כתב האישום – יתכן והתיק ייגרר והשר לא יספיק לסיים את משפטו במהירות בה תכנן

המשך החקירות עלולות להשפיע על ההחלטה הנוגע לקלון. ליברמן בעת התפטרותו (צילום: אלכס קולומויסקי)

המשך החקירות עלולות להשפיע על ההחלטה הנוגע לקלון. ליברמן בעת התפטרותו (צילום: אלכס קולומויסקי)

כדור השלג של פרשת ליברמן ממשיך להתגלגל בקצב גבוה. לאחר שהשר התפטר, כיוון שהבין שכתב האישום נגדו יוגש בתוך 24 שעות, פנו, ככל הנראה, מספר חברים בוועדת המינויים לתקשורת ומסרו כי הם כלל לא נחקרו.

היום (שני) פורסם כי גם ליברמן יוזמן להשלמת חקירה, על מנת לאפשר לו להגיב לטענות החדשות, אם ישנן בכלל, שהושמעו נגדו בחדרי החקירות. יתכן והטענות החדשות של חברי ועדת המינויים יבססו עבירות פליליות חמורות הרבה יותר מאלה בהן נוקבת טיוטת כתב האישום נגדו. מכל מקום, בימים אלה מתבצעת השלמת החקירה, כפי שהורה היועץ המשפטי לממשלה.

לעניות דעתי, אם יחפוץ היועץ המשפטי לשנות את טיוטת כתב האישום, יהיה עליו לעכב את ההליכים עוד יותר על מנת לאפשר לפרקליטיו של ליברמן להשמיע את השגותיהם על השינויים הצפויים. גם אם כתב האישום לא ישונה ויוגש כפי שנוסח בעבר, עשוי מקצה החקירות החדש להשפיע על אחריתו של התיק. כך למשל, אם יוכח שליברמן לחץ על חברי ועדת המינויים למנות את בן אריה לשגריר ולהעדיפו על פני יתר המועמדים, יתכן ועובדה זו תשפיע על הסיכויים שבית המשפט יקבע בעתיד, כי יש קלון במעשיו.

עוד מספר שבועות לפחות

בימים האחרונים נודע גם כי בן אריה ניהל את השגרירות בבלארוס ברמה לא גבוהה וכן על לקויות נוספות בתפקודו דאז כשגריר. אם יש אמת בפרסומים אלה ואם עניין זה לא הוצג בפני ועדת המינויים עת נדון מינויו לתפקיד השגריר בלטביה, או אז תבדוק המשטרה בוודאי, גם את הסיבות להסתרת הנתונים מפני חברי הוועדה. אם כך יתברר, יש בכך כדי להחמיר עוד את מצבו המורכב של ליברמן.

יחד עם זאת, נותר בפי כולנו טעם מעט מר. ליועץ המשפטי אצה הדרך והוא הודיע קבל עם ועדה כי יגיש את כתב האישום נגד ליברמן בתוך 24 שעות. זאת עשה, לאחר שלא הוא, לא פרקליט המדינה ולא אף אחד מיתר הפרקליטים הבכירים בשתי הלשכות שמו ליבם לכך שחברי ועדת המינויים טרם נחקרו.

ליברמן התפטר ממשרתו הרמה כשר חוץ כיוון שחשב שפקידי בית משפט השלום בירושלים כבר פותחים נגדו תיק. או אז הוחלט "בקומות הגבוהות" להשלים את החקירה נגדו, אולי גם להזמינו לחקירה ויתכן שאף יוחלט על השלמת השימוע שנערך לו בעבר. מן הסתם, מדובר בתהליכים שיארכו לכל הפחות מספר שבועות, כך שליברמן לא יספיק לסיים את משפטו במהירות בה ביקש לעשות כן. חבל שכך מתגלגל לו תיק בעל חשיבות ציבורית כל כך גבוהה, אשר מרכז את תשומת ליבם של בכירי המערכת.

העיכוב באישום ליברמן: מפנה דרמטי בעלילה

בתאריך 20.12.2012 פורסם טור דעה של עו"ד עפר ברטל באתר וואלה! חדשות, בעניין העיכוב בהגשת כתב האישום כנגד השר לשעבר ליברמן, והשלכותיו. הרי הוא לפניכם (לינק למקור):

הגשת כתב האישום נגד השר לשעבר מתעכבת בין היתר משום שחברי ועדת המינויים של משרד החוץ טרם נחקרו. עו"ד עפר ברטל סבור שאם ייחקרו, יוביל הדבר להתפתחויות משמעותיות בפרשה

מאת: עופר ברטל, מאמר אורח

השבוע נודע כי כתב האישום נגד אביגדור ליברמן, בעניינו של השגריר בן-אריה טרם הוגש, בשל שתי סיבות: האחת נעוצה במשא ומתן בין פרקליטיו המלומדים של השר הנכבד (לשעבר), והשנייה, בכך שחברי ועדת המינויים של משרד החוץ טרם נחקרו. נשאלת כעת השאלה, מה יעשה היועץ המשפטי? לאחר שיצר דינמיקה ברורה של אירועים, שאמורים היו להוביל להגשת כתב אישום נגד השר וכן לאחר שהשר הבכיר התפטר ממשרתו הרמה, לפתע נעצרו גלגלי הרכב, שאמור היה להוביל את כתב האישום מרחוב סלאח א-דין, שם נמצאת לשכת היועץ המשפטי לממשלה, למגרש הרוסים בירושלים, שם נמצא בית משפט השלום בעיר.

"התפטר ממשרתו - ואז נעצרו גלגלי הרכב". ליברמן (צילום: יותם רונן)

"התפטר ממשרתו – ואז נעצרו גלגלי הרכב". ליברמן (צילום: יותם רונן)

היועץ המשפטי לממשלה גרם להתפטרותו של השר, נוכח ההחלטה להגיש כתב אישום ולפתע אנו חווים מפנה דרמטי בעלילה. לדעתי היועץ חייב להורות על חקירת חברי ועדת המינויים. אני תמה על כך, שבתיק כזה – חברי הוועדה טרם נחקרו עד כה. על היועץ להחליט כך לדעתי, למרות מסכת האירועים שיצר. השאלה המשפטית הנשאלת היא: האם חקירתם עשויה לשנות את נוסח כתב האישום, או להשפיע על גורלו המשפטי של חבר הכנסת ליברמן?".

חברי הוועדה יכולים למסור אחת משתיים – או שהשר ליברמן השפיע עליהם, באופן ישיר או עקיף, לאשר את מינויו של בן אריה למשרת שגריר, או שלא. במידה ולא – נוסח כתב האישום נגד ח"כ ליברמן לא ישתנה וניתן יהיה להגישו כפי שהוא.

האינטרס הציבורי מחייב את השלמת החקירה

"חייב להורות על חקירת חברי ועדת המינויים". וינשטיין (צילום: עומר מירון)

"חייב להורות על חקירת חברי ועדת המינויים". וינשטיין (צילום: עומר מירון)

במידה וחברי הוועדה (או מי מהם), ימסרו שהשר (דאז) השפיע על החלטתם, או אז – יעמדו בפני היועץ המשפטי אפשרויות פעולה נוספות. אם השר גמל למר בן-אריה טובה, תחת מסירת פרטי החקירה לידיו, בכך שגרם למינויו כשגריר, או אז נשאלת השאלה – האם מדובר בתמורה שנתן לו, עקב מסירת המידע לידיו בעבר. אם עסקינן בתמורה, יתכן שניתן יהיה להחמיר את כתב האישום נגד ח"כ ליברמן ולהאשימו אפילו בעבירת שוחד.

במקרה כזה, יוכל ח"כ ליברמן לטעון בבית המשפט כי ננקטה נגדו אכיפה בררנית, בשל העובדה שמר בן-אריה לא עמד לדין על עבירה של מתן שוחד באותו מקרה ממש, אלא של הפרת אמונים בלבד. לטענה אין סיכויים רבים להתקבל – אך יש בה הגיון משפטי. בנוסף, אם ימסור מי מחברי הוועדה, כי ליברמן השפיע עליו לקבל החלטה שתתמוך במינוי מר בן-אריה לשגריר, יוכל היועץ המשפטי לממשלה להותיר את נוסח כתב האישום בעינו ולהעמיד לדין את ח"כ ליברמן בעבירה של הפרת אמונים בלבד. יחד עם זאת, במקרה כזה הראיות התומכות בעבירה זו יתחזקו באופן משמעותי וסיכויי ההרשעה בתיק יעלו פלאים. גם הסיכויים שבית המשפט יחליט בסופו של יום כי יש קלון במעשיו של חבר הכנסת הנכבד, יהיו גבוהים הרבה יותר.

אין זה נעים לחזות בכישלונו האפשרי ובקלונו של אדם כה נכבד. אין זה נעים לנהל נגדו חקירה במשך שנים כה רבות ולא להגיע להחלטה באף אחת מהחקירות, במשך זמן כה רב. אין זה ראוי להוביל אותו בדרך חתחתים כה ארוכה ולגרום לו להתפטר ממשרה כה רמה ערב הבחירות לכנסת – הכל נוכח אמירה מפורשת של היועץ המשפטי, כאילו כתב האישום יוגש בתוך יממה. אין זה ראוי וסביר לעשות כל זאת, למרות שפעולה בסיסית מתבקשת, של חקירת חברי ועדת המינויים – טרם בוצעה.

למרות כל אלה, האינטרס הציבורי מחייב את השלמת החקירה במקרה זה והגעה לחקר האמת במלואה. לאחר מכן – יחליט וישפוט בית המשפט, אם יש במעשיו משום עבירה ואם כן – אם יש בהם קלון.

אישום נגד ליברמן יהיה תקדימי ובלתי סביר

אתר החדשות וואלה! פרסם בתאריך 28.11.2012 טור פרשנות של עו"ד עפר ברטל בעניין סוגיית הגשת כתב אישום נגד שר החוץ ליברמן בגין הפרת אמונים, והרי הוא לפניכם (לינק למקור):

מאת: עפר ברטל, מאמר אורח

יום רביעי, 28 בנובמבר 2012, 13:24

הגשת אישום נגד שר החוץ בגין הפרת אמונים על שלא דיווח על השגריר בן אריה תהיה מנותקת מההתנהגות הטבעית. אין הגיון בכך שאדם יתנדב למסור מידע שיסבך אותו בעבירה. פרשנות

הכותרות מבשרות לנו שלאחר כעשר שנות חקירה, ייסגר התיק המרכזי נגד שר החוץ, אביגדור ליברמן. התיק ייסגר, כך מסתמן, עקב נימוקים מקצועיים משפטיים, המובילים למסקנה שאין מספיק ראיות נגד השר הנכבד.

לעומת זאת, בתיק אחר שוקל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להגיש נגד השר אישום. מדובר בפרשה שבה הורשע לא מכבר זאב בן אריה, שגריר ישראל לשעבר בבלארוס, בכך שמסר לליברמן מידע מסווג אודות חקירתו, שהגיע אליו בתוקף תפקידו.

מדיווחי התקשורת עולה כי השגריר ביקש מהשר להתמנות לתפקיד של שגריר במדינה נוספת. השר הפנה אותו אז, על פי החשד, לוועדת המכרזים של משרד החוץ, שבה כיהן כיו"ר חבר מפלגתו וסגנו, דני אילון. השר, אם כן, הפנה את בן אריה למהלך הרגיל של מינוי שגריר ולכאורה לא גמל לשגריר טובה על כך שהעביר לו את החומר.

מה, אם כן, הפסול הפלילי בתהליך? הטענה היא, שהשר צריך היה להתנהג כאחרון הטהרנים, לגלגל את עיניו לשמיים ולגלות לוועדת המכרזים, כי בן אריה אינו ראוי לתפקיד הרם, כיוון שהעביר לשר מידע שאמור היה לשמור בסוד. לדעת חלק מאנשי משרד המשפטים, התנהגות זו של השר מהווה הפרת אמונים.

מסתמן: כתב אישום נגד ליברמן בפרשת השגריר

זכותו של אדם לשתוק, כאשר תשובותיו עשויות להפליל אותו

זכותו של כל עד בבית המשפט שלא למסור מידע שמפליל אותו. ליברמן (צילום: נמרוד סונדרס)

זכותו של כל עד בבית המשפט שלא למסור מידע שמפליל אותו. ליברמן (צילום: נמרוד סונדרס)

כאמור – המידע לעיל נמסר על ידי העיתונות, וכותב שורות אלה אינו מכיר את תיקו של השר מעבר לכך. בהנחה שהעובדות נכונות, מדובר בתיק תקדימי, מיוחד ובלתי רגיל. אם יוגש נגד השר כתב אישום בנסיבות אלה, או אז – תנסה הפרקליטות להאשים אותו לא בשל מעשה שעשה, אלא בשל מחדל. מחדל דינו אמנם כדין מעשה (על פי חוק העונשין), אולם רק בעת שקמה חובת עשייה כנגד המחדל.

אם כן – האם קיימת בדין חובה כזו? לדעתי אין הגיון בכך שהשר ימסור לוועדת המכרזים מידע שעשוי להפליל אותו בעבירה כלשהי. אין הגיון בכך שכל אדם (אביון ודל או נישא מעם), "יתנדב" למסור לרשויות מידע, שיסבך אותו בעבירה קלה כחמורה.

מדובר לא רק באינסטינקט מולד, אלא גם בזכות משפטית יסודית – עליה נכתבו תילי תילים של מאמרים, מאסות וספרים. זכותו של אדם לשתוק, כאשר תשובותיו עשויות להפליל אותו. זכותו של כל עד בבית המשפט, שלא למסור מידע שמפליל אותו – אלא אם כן יעניק לו בית המשפט חסינות בגין המידע שימסור.

העמדה לדין של השר ליברמן בנסיבות אלה תתנה את זכותו היסודית של כל אדם אם כן. היא תהיה מוגזמת, לא צודקת, טהרנית ותניח רף בלתי סביר להתנהגות נבחרי הציבור שלנו. היא תהיה בבחינת תקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה ותהיה מנותקת לחלוטין מדרך ההתנהגות הטבעית של כל אדם.

הנסיבות מותירות בנו תחושה קשה

ליברמן לא הכשיל את מינויו. השגריר לשעבר בן אריה (צילום: שטורעם.נט)

ליברמן לא הכשיל את מינויו. השגריר לשעבר בן אריה (צילום: שטורעם.נט)

מדע המשפטים אמור לשקף את ההתנהגות האנושית. הוא אמור להשתלב בה ולהיות "מציאותי" וניתן ליישום. הגשת כתב אישום שאלה עובדותיו – תגרום לתוצאה הפוכה לחלוטין. היא תהיה מנוכרת למציאות הנוהגת, לא טבעית ולא הגיונית ותפגע באמון, המועט לצערי, שרוכש הציבור לגופי התביעה. העמדה לדין כזו תזמין טענות מקדמיות כבדות משקל, אשר עשויות לגרום לכך שבית משפט שעיניו בראשו יחליט שלא לנהל את הדיון כלל ולסתום עליו את הגולל, מיד לאחר הגשת כתב האישום.

יחד עם זאת, הנסיבות מותירות בנו תחושה קשה. שר נכבד כל כך קיבל מידע אודותיו משגריר, אשר מנסה לשאת חן בעיניו – ולמרות זאת אינו מכשיל את מסלול מינויו של אותו אדם לשגריר במדינה נוספת. הוא אמנם לא מתערב לכאורה בהליך המינוי (שאז היה מדובר בעבירה ברורה ומובהקת), אך הוא מאפשר לו להתמנות לשגריר – למרות מעשיו, הפליליים ללא ספק.

המשפט הפלילי הוא כלי מוגבל. אין הוא יכול לפתור את כל מכאובינו ואת כל הפגמים והלקויות בהתנהגות נבחרינו. לעיתים יש לסמוך על הציבור בלבד. צריך להציג בפניו את העובדות בבהירות – ולהניח לו לשפוט את השר המכובד בבחירות לכנסת, שיתקיימו עוד מעט.