המכתב נגד סער: "נשק" עתידי מול בכירים אחרים

אתר החדשות וואלה! פרסם בתאריך 14.2.2013 טור פרשנות של עו"ד עפר ברטל בעקבות פרסום פרשיית השר גדעון סער והמכתב המכפיש, והרי הוא לפניכם (לינק למקור):

פרשנות: אם ראש הממשלה יימנע ממינוי גדעון סער לשר בגלל המכתב המכפיש – זה ייתן כוח בידי כל אדם לשבש ולפגוע בקריירה של כל אחד מיריביו. צריך רק לשלוח מכתב אנונימי

שר החינוך, גדעון סער, מצוי תחת מתקפה רבתי. הוא כשל (לדעת פעילי הליכוד) בניהול מערכת הבחירות, הוא מעז להיות מצוי בזוגיות חדשה ומרעננת עם מגישת טלוויזיה מפורסמת ואף מביט אלינו לאחרונה בעיקר ממדורי הרכילות. סיפרו עליו שהוא לוטש עיניו לעבר התפקיד הבכיר ביותר במערכת הפוליטית – כסא ראש הממשלה. השר סער הוא עורך דין בהשכלתו והיה עוזרה האישי של שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, כאשר הייתה פרקליטת המדינה. מדובר בבחור צעיר יחסית, מוכשר מאד ושאפתן. הוא ממלא תפקידים בכירים ומצוי ללא ספק בעמדת זינוק טובה לקראת תפקידים בכירים אף יותר.

הרחבנו בהקדמה, כיוון שמדובר במצע עובדתי קלאסי, שבעקבותיו יכולים "סיפורים" מסוג זה שגרם המכתב נגדו - להיווצר. קריירה כזו בוודאי יוצרת אויבים רבים, המחכים למעידה. לשונות רעות ידעו לרנן אודות השר במשך שנים דברים מגוונים, וסיפורים כאלה הם רקע נוח מאד למכתב שפורסם. המכתב נשלח משום מה – לא רק לעיניו של ראש הממשלה, אלא לכל חברי מרכז הליכוד. אין זה סביר שאשה שמתלוננת על מעשים כאלה שנעשו לכאורה בגופה תשלח אותו בתפוצה כה רחבה. היועץ המשפטי לממשלה הורה בצדק לחקור את הנושא באופן מיידי, כדי לברר אם מדובר בעננת אמת, או שמא בעלילה.

הכותב אינו מכיר את השר ואינו יודע אם מדובר בעלילת שווא, או בסיפור אמיתי. מי שלכאורה חתומה על המכתב צוטטה כאומרת שאין לה כל קשר לכתיבתו. עוד היא אמרה, שהדברים שכתובים כלל לא התרחשו במציאות. המשטרה מורגלת ב"מתלוננות" שממלאות את פיהן מים בעניינים כאלה. זכורה לנו פרשת השר רמון, אשר גם בעניינו סירבה הקצינה שנושקה על ידו להגיש תלונה. או אז – שידלו אותה להתלונן, הן האלוף שהיה מפקדה והן מפקדת היחידה לחקירות הונאה דאז. גם בפרשה שבה היה מעורב השר דאז יצחק מרדכי, סירבה המתלוננת לגשת למשטרה ולספר את סיפורה. ראש אגף החקירות באותם ימים פגש בה והוא ששכנע אותה למסור את גרסתה לאירוע. על פי החוק במדינת ישראל "נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת תפתח בחקירה", דהיינו, המשטרה כלל אינה זקוקה להגשת תלונה כדי להתחיל לפעול.

את המשטרה מעניין תוכן המכתב

עלילה נגדו או מקרה מבוסס? השר סער (צילום: עומר מירון)

עלילה נגדו או מקרה מבוסס? השר סער (צילום: עומר מירון)

במקרה הנוכחי – המשטרה רשאית לפגוש ב"מתלוננת" שכופרת בסיפור כולו, כדי לבדוק אם יש בו ממש, או אם מדובר במעשים שלא היו ולא נבראו. המשטרה תבדוק בוודאי אם יש נשים נוספות במשרד החינוך, שראשי התיבות של שמן זהה לזה שמצוי בתחתית המכתב שפורסם. היא תשווה את כתב ידן של אותן נשים, לחתימה שמתנוססת לכאורה בתחתית המכתב. אם תהפוך מי מאותן נשים למתלוננת ממש – אין לדעת, אך כאמור לעיל, חקירות רבות במשטרה התחילו באופן דומה ואף היו תוצאה של מכתבים אנונימיים. את המשטרה אין זה מעניין (במקרה רגיל) אם מדובר במכתב אמיתי או בזיוף. אותה מעניין תוכן המכתב. שכן אם מדובר בידיד של הבחורה שנפגעה, אשר פונה במכתב לכל אותם בכירים, כיוון שהמתלוננת סירבה לפנות באופן אישי – או אז השאלה המעניינת היא, אם אירעו האירועים נשוא המכתב אם לאו.

אם אכן התרחשו, יוזמן השר הנכבד לחדרי החקירות באופן מיידי. אם לא יימצא בסיס ראייתי לטענות – תתחיל המשטרה לבדוק את מקוריות המכתב ואת השאלה אם זויף. אם עומד מאן דהוא שרצה להזיק לשר מאחורי המכתב המעליל – או אז מדובר בעבריין ממש, אשר החליט לתפור לשר עלילה נפשעת, שעשויה להרוס את קידומו, לפגוע במוניטין שלו ובמשפחתו ללא תקנה ואף להוביל אותו לחדרי החקירות ולבתי המשפט. זו יכולה להיות עלילה זדונית ומרושעת במיוחד, שמצדיקה ללא ספק שימוש באמצעי חקירה מתוחכמים, כדי לגלות את מי שעומד מאחורי המכתב.

עלילות כאלה באו לעולם בעבר. אנו זוכרים את מסמך הרפז – שעלילותיו נפתלות ומסובכות ומערבות את הבכירים ביותר במערכת הביטחון. איננו שוכחים גם איך בכירי השב"כ העלילו על יצחק מרדכי (שהיה אז קצין בדרגת תת-אלוף ושימש קצין חי"ר ראשי), כאילו הוא שהרג את המחבלים שנתפסו לאחר ההשתלטות על אוטובוס קו 300. כותב שורות אלה בטוח, כי עלילות רבות כאלה צלחו בעבר ואיננו יודעים עליהן – כיוון שמי שעומד מאחוריהן היה חכם מספיק כדי לא להיתפס.

תוצאה אחת ברורה השיג מי שכתב את המכתב המדובר באופן מיידי. הקריירה הפוליטית של השר נפגעה בצורה קשה מאד. שר חינוך, שעליו נאמרים דברים כאלה – הוכפש ודמו הותר. העיתונים כותבים עליו וגם כותב שורות אלה נדרש לספר אודותיו. מבחינה משפטית, אין כל מניעה למנות את מר סער לכל תפקיד של שר. לא הוגש נגדו כתב אישום ואין זה בטוח כלל כי אפילו חקירה נגדו תיפתח. השאלה היא ציבורית ערכית ולא משפטית. האם ימנה אותו ראש הממשלה למרות הפרסומים? האם יסתכן בביקורת קשה שיספוג עקב כך מיריביו הפוליטיים של השר וכן מפובליציסטים טהרנים?

אם יימנע ראש הממשלה מלמנות אותו לשר, תיתן עובדה זו כוח בידי כל אדם, לשבש ולפגוע בקריירה של כל אחד מיריביו. כל שהוא יצטרך לעשות, הוא רק לכתוב מכתב ולשולחו לנמענים המתאימים. המשטרה תפתח מיד בחקירה ואותו "נחקר" ייטחן עד דק, במטחנת העיתונאים והחוקרים – ללא תקומה. חזקת החפות הפכה לצערי לאות מתה. אני מציע בעת הקשה הזו לשר – לתת נשמה באפה. להחזיק מכל אדם חף עד שתוכח אשמתו, וגם לנהוג כך בפועל.

מבקר המדינה – מלך או נביא?

כל המדינה יושבת דרוכה ומצפה לדו"ח החמור של מבקר המדינה.
המבקר מחליט על אחריות מיוחדת, אחריות רגילה, או סתם מחליט להצליף בלשונו החדה בנבחר ציבור זה או אחר…
המבקר פוגש במשפחות השכולות ושומע את מר ליבן. הוא מוקלט באותה פגישה, באומרו – כי זו הפעם, הוא ידאג לכך (שלא כפעמים אחרות) – שנבחרי הציבור ישלמו מחיר ראוי.

(המשך…)

הדחת נושאי משרה בגופים פיננסיים

בשבוע שעבר (24.8.2011) התפרסם במהדורה המודפסת של גלובס (מדור דין וחשבון) טור של עו"ד דב גלעד כהן בנושא הדחת נושאי משרה בגופים פיננסיים מפוקחים – ללא משפט.

הרי הוא ככתבו וכלשונו:

מודחים בלי משפט

עו"ד דב גלעד כהן

יש לחזק את ידן של רשויות האכיפה במלחמתן העיקשת בתאגידים פיננסיים, אך עולה חשש כי הן סללו לעצמן מסלולים העוקפים את הרשות השופת ושבט ביקורתה ואף את הרשות המחוקקת, תוך התעלמות מזכויות-יסוד של חשודים ונאשמים.

רשויות האכיפה רשמו לעצמן הישג נאה בחודש אוקטובר 2010, עם פיטוריו של מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, רועי ורמוס, כתנאי שהציבה פרקליטות המדינה למכירת פסגות לקרן אייפקס – עוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום.

חודשיים לאחר מכן, בדצמבר 2010, פרסמו שלושת הרגולטורים על המערכת הפיננסית ושוק ההון בישראל – בנק ישראל, רשות ניירות ערך ומשרד האוצר – מסמך, שכותרתו "בחינת מהימנות בידי גופים מפקחים". במסמך זה (שייקרא בקיצור "המסמך"), קבעו הרגולטורים, בתיאום עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי) רשימה בת 12 "תבחינים", שעל פיהם תיבחן כשירותם ומהימנותם של תאגידים, בעלי השליטה ונושאי משרה בהם (בפועל ובכוח), לפעול בשווקים המפוקחים על ידם. בהודעה משותפת שפרסמו הרגולטורים הודגש, כי אין מדובר ברשימה סגורה וכי אין בה "כדי לגרוע משיקול דעתו העצמאי של כל מפקח".

כך, למשל, פורסם בין יתר התבחינים הכלולים ברשימה: הרשעה בעבירה בין בארץ ובין בחו"ל, לרבות בהליכי משמעת; הגשת כתב אישום בעבירה; מעורבות בתאגיד בעת שפורק וכן אי-עמידה בהתחייבויות כלכליות אישיות מהותיות; חקירה פלילית בחשד לעבירה; הסדרים מנהליים החלופיים בטיבם לכתב אישום (כגון תשלום כופר ו/או צו מוסכם); ממצאים בהליכים משפטיים בדבר הפרות חוק מהותיות; חוסר שיתוף-פעולה בוטה בפעילות מול גורם מבקר או מפקח, כולל הצגת פרטים או מצגים כוזבים, ועוד.

"עבירה", מוגדרת במסמך ככזו "הקשורה לפעילות במערכת הפיננסית, עבירה כלכלית ו/או עבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה, ונסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל אישור או היתר".

הסאבטקסט ברור. הסנקציה הפוטנציאלית הנלווית לאי-עמידה בתבחינים הללו היא שלילת היתר או רישיון מתאגיד (או יחיד) לפעול בשוק ההון, או הדחת נושא משרה בתאגיד כזה מהמשך כהונתו.

הזכות למשפט הוגן

מלחמתן העיקשת של רשויות האכיפה בתאגידים פיננסיים המחזיקים ומנהלים את כספי הציבור – ובנושאי המשרה העומדים בראשם – עולה מדרגה משמעותית. אין חולק כי יש לחזק את ידי הרשויות להגן על אינטרס הציבור ולהקפיד קלה כבחמורה עם מי שלקחו על עצמם את תפקיד הנאמנים על כספו, אך עולה גם חשש שמא בדרכן ליישם את הדברים, הן סללו לעצמן יש-מאין, מסלול העוקף בקלילות את הרשות השופטת ושבט ביקורתה, ואף את הרשות המחוקקת, על דרך פרשנות מרחיקת לכת לסמכויות המנהליות הנתונות להן, תוך התעלמות תמוהה מזכויות-יסוד של חשודים ונאשמים.

הנושא התחדד לאחרונה על רקע פרשת מעצרו של מנכ"ל בית ההשקעות מנורה-מבטחים, רונן אביגדור. בטרם יבשה הדיו על החלטת השחרור בערובה של אביגדור, בישרו כותרות העיתונים: רשות ניירות ערך תדרוש את הדחתו. מבחינת מנורה-מבטחים (וכל גוף מוסדי), הסיכון שבשלילת ההיתר או הרישיון להמשיך ולנהל את כספי הציבור המוחזקים על ידה, עולה לאין-שיעור על הסיכוי לקבלת הסבר מניח את הדעת מפי אותו נושא משרה למעשים המיוחסים לו. וכך התבשרנו, כי בית ההשקעות הבין את הרמז והחל מיד בחיפושיו אחר מחליף – ומינה תוך זמן קצר את זיו שמש תחתיו.

על פניו, מידת האמון והיושרה המצופה מנושאי משרה בתאגידים פיננסיים המחזיקים בזכויות ובנכסים של הציבור, היא כה גבוהה, עד אשר סטייה מועטה מן השורה, הקשורה בביצוע תפקידם, תצדיק דיון על המשך העסקתם. אולם מן העבר השני עומדים עקרונות-יסוד רחבים יותר, וחשובים לא פחות – חזקת החפות, זכות הטיעון והזכות למשפט הוגן.

הדחת נושא משרה מתפקידו, בעטיה של הרשעה בפסק-דין חלוט על עבירה הקשורה במילוי תפקידו, היא פעולה סבירה ומתבקשת. אך הרגולטורים הרחיקו לכת בקבעם כי עצם הפתיחה בחקירה פלילית בחשד לביצועה של עבירה "יכול שתקים תשתית ראייתית מספקת לבחינת מהימנות". לשיטתם, אף אם נסגר התיק – יש לבחון את העילה לסגירתו. כשמדובר, למשל, ברשות ניירות ערך, שהיא גוף מפקח וחוקר כאחד, מתעורר חשש מפני ניגוד-עניינים מושגי ביחס לעילת הסגירה, שכן – הרשות עשויה להחליט על סגירת התיק בכל עילה שאינה היעדר אשמה, מתוך כוונה לפסול את המועמד לכהן כנושא משרה – מטעמים שאינם בהכרח נעוצים בחקירה.

מאזן האימה מול המוסדיים

בל נשכח, כי בתום החקירה ולפני הגשת כתב אישום, בדרך-כלל (בעבירות מסוג פשע, שעונשן מעל 3 שנות מאסר), זכאי נושא המשרה החשוד לשימוע. ייתכן, למשל, כי לאחר ניתוח התשתית העובדתית והמשפטית, מה שנחזה בראשיתה של חקירה להיות עבירה מהותית שבצידה שנות מאסר, אינו מגבש אלא עבירה טכנית בלבד, שעונשה קנס.

והשאלה היא – האם גם אז תוצדק הדחה של נושא משרה?

כך גם נקבע במסמך, כי עצם הגשת כתב אישום בעבירה "יוצרת חזקה של פגם במהימנות". כלל לא ברור כיצד חזקה כזו יכולה להתגבש, שעה שבנקודה זו נהנה נושא המשרה מחזקת חפות מוחלטת – עד אשר ייקבע כי ביצע את המעשים המיוחסים לו מעבר לספק סביר. שתי החזקות הללו אינן יכולות לדור בכפיפה אחת.

אלא שכאן מגיעה קביעה יוצאת דופן: על-פי המסמך, גם אם בית-המשפט זיכה את נושא המשרה, יהווה הדבר "עילה לצורך בחינת העניין מחדש", אך ייתכן "שההחלטה תישאר בעינה". ואנו נשאל, אם כך, מה הטעם לגלגל את התיק לפתחו של בית-המשפט?

עוד נקבע במסמך, כי "ממצאים" שנקבעו בהליכים משפטיים בעניין "הפרות חוק מהותיות" ואף מעשי רשלנות, מהווים תבחין שעל פיו ניתן לדרוש את הדחת נושא משרה. אגב, המסמך אינו מחייב שנושא המשרה יהיה צד בהליכים משפטיים אלה. ה"ממצאים" האמורים, כך נראה, יכולים להתקבל על-סמך ראיות שהגישו צדדים אחרים בהתדיינות משפטית המנותקת ממנו – בלי שניתנה לו הזדמנות לסותרם בזמן-אמת.

הרגולטורים הצליחו, באמצעות המסמך, לייצר למעשה מאזן-אימה מול הגופים המוסדיים, ובדרך מתוחכמת לעקוף את הרשות השופטת בשני אופנים: (א) מלבד התבחין הראשון שעניינו הרשעה של נושא משרה בעבירה, הרגולטורים אינם רואים עצמם זקוקים להכרעה שיפוטית המבוססת על עובדות מוכחות, כדי להניע את גלגלי המערכת באופן עצמי, מנותק מביקורת, ולחרוץ את גורלו של נושא המשרה (לפחות מבחינה תעסוקתית ושם טוב); (ב) סעיף 226 לחוק החברות מאפשר לבית-המשפט לפסול מכהונה, בעקבות הרשעה, רק דירקטורים בחברה ציבורית. המסמך מחיל עצמו גם על נושאי משרה, שאינם בהכרח דירקטורים.

השורה התחתונה מטרידה מעט. בהתחשב בכוח שנטלו לעצמם הרגולטורים והתלות של הגופים המוסדיים בהם, סביר להניח שגופים אלה – בנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח – יעדיפו לבער מתוכם נושא משרה החשוד בביצוע עבירה, יהיו טענותיו אשר יהיו ובטרם הורשע בביצוע עבירה, על פני הסיכון (אף מרומז) שבאובדן רישיונם.

האם זהו דיסוננס המחייב חשיבה מחודשת או הכרח בל-יגונה, שנועד להגן עלינו ועל נכסינו בכל מחיר?

דב גלעד כהן הוא שותף במשרד עורכי-הדין ברטל ושות', המתמחה בעבירות צווארון לבן

פסילת דירקטורים לאחר הרשעה: הודעה מראש וזיקה מהותית

אני שמח לבשר לכם שבית המשפט העליון אימץ את גישתנו המשפטית בשתי נקודות מהותיות הקשורות לנושא פסילת דירקטורים מכהונה בעקבות הרשעתם בפלילים, במסגרת פסק דינו מיום 16.9.2010 בע"פ 4783/09 שולשטיין נ' רשות ההגבלים העסקיים. (המשך…)

הגנה מן הצדק: בעבירות הגבלים עסקיים וניירות ערך

קרטל האינסטלציה: ההישג הנסתר מן העין.

ביטול כתב אישום, ולמצער – חלקים ממנו, אינו עניין של מה בכך. באמצע שנות ה-90 טבע בית המשפט העליון את המונח "הגנה מן הצדק", במסגרת פסק דינו בערעור שהוגש על ידי מורשעי פרשיית הרצת מניות הבנקים [ע"פ 2910/94 – יפת]. טענת המערערים הייתה שהמדינה היא למעשה זו שעודדה אותם במעשה ידיים של ממש להשפיע על שערי המניות, ועל כן – לא ייתכן כי יועמדו לדין פלילי בגין כך. נקבע כי מקום שיש בהתנהגות המדינה משום "רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם", ובמקרים בהם "המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת", אז יכול ובית המשפט יורה על ביטול כתב האישום. אולם, הובהר, הדבר יעשה במשורה ובמקרים חריגים ויוצאי דופן.

עם השנים, ההלכה התפתחה. אט אט (במלוא מובן המילה) החלו בתי המשפט, בעיקר בית משפט השלום, לקבל טענות שמהותן ביטול כתבי אישום בשל התנהלות מעוררת סלידה מצד הרשויות. מחדלי חקירה חמורים שפגעו אנושות ביכולתו של הנאשם להתגונן; שיהוי רב בהגשת כתב האישום; כתבי אישום שהוגשו חרף "הבטחות" שלטוניות שהמעשה נשוא כתב האישום הינו תקין; אפליה פסולה; טענות אלה ונוספות הוכרו כמבססות הגנה מן הצדק. (המשך…)

ח"כ תירוש רוצה מרי. אזרחי.

מבלי להיכנס לסוגיות סבוכות הנוגעות לחסינות חברי כנסת, ולפני שח"כ תירוש וחבריה (זוארץ, טיבי) מכריזים על מרי אזרחי בכל הקשור לתשלום מיסי עירייה, מס בצורת וכיוצ"ב (לא שאני נגד), רצוי רק להזכיר להם את הוראות חוק העונשין:

289. הסתה להימנע משתלומי חובה

המסית אדם, או קבוצת בני אדם, שלא לשלם, או לעכב, תשלום חובה שהודיעה עליו הממשלה ברשומות, בין שההסתה היא מפורשת ובין שהיא משתמעת, בין במלים שבעל פה או שבכתב ובין בסימנים או במוצגים חזותיים, ובין בדרכים אחרות, דינו – מאסר ששה חדשים; והוא הדין במי שעושה מעשה, בכוונה להביא, או ביודעין שהוא עלול להביא, את אמצעי ההסתה האמורים, במישרין או בעקיפין בכל צורה שהיא, לידיעתם של אדם או של קבוצת בני אדם.

חומר למחשבה.

אלי רייפמן – נשום לרווחה, לא ניתן ליירט את המיילים שלך

האם ניתן לנטר תיבת דואר אלקטרוני של חייב המתנהלים נגדו הליכי פשיטת רגל, בדומה להסדר המתיר להשתלט על דברי הדואר הרגילים שלו, ולהפנותם לנאמן – לצורך איתור נכסים? מומחים לדיני פשט"ר סבורים שכן, אולם אנו סבורים שמדובר בהאזנת סתר הטעונה צו של נשיא בית משפט מחוזי, אחרת מדובר בעבירה פלילית חמורה כשלעצמה.

(המשך…)

הגנה מן הצדק [כטענה פורצת דרך]

בשלהי שנת 2004 השתתפתי בניהול תיק הוכחות סבוך ומרתק בבית הדין הצבאי (מרכז) לצד מאמני, עו"ד איל כהן;

הימים היו ימי טרום ע"פ ודנ"פ בורוביץ, כאשר טענת ההגנה מן הצדק הייתה כה נדירה עד שנדמה היה שלא זו בלבד שסניגורים ממעטים לטעון אותה, הרי שמטי מעט בכלל מכירים אותה. ספרו של (כבוד השופט) ישגב נקדימון "הגנה מן הצדק" לא היה באותם ימים ספר חובה בספרייה המשפטית של משרדי עורכי דין. לנו, לשמחתי, היה אותו. הספר עורר בנו השראה לנוכח התנהלות התביעה הצבאית.

זהו החלק המשפטי הרלוונטי מתוך בקשה שהגשנו לביטול כתב האישום.

להורדת הסקירה ב-PDF לחצו כאן -  מאמר הגנה מן הצדק.

(המשך…)

פרסום שמות חשודים

הצעת חוק לתיקון חוק בתי המשפט מבקשת להעניק לחשוד שמתנהלת נגדו חקירה פלילית, פרק זמן של 48 שעות שבו יהנה ממעין "איסור פרסום אוטומטי", עד לדיון מהותי בבקשתו. בכך, עשוי להימנע מחשודים רבים עוול גדול, לכשיסתבר שהחשדות נגדם חסרי בסיס. טור פרשני שפרסמנו בגלובס.

(המשך…)

חוק העונשין :: עבירות הימורים

Contact Form Shortcode Error: Invalid form number in shortcode.

הסתבכם בעבירת הימורים?

בישראל, חל איסור לארגן, לערוך ולהשתתף ב"משחק אסור", כלומר – בהימורים. להלן נוסח הסעיפים הרלוונטיים בחוק העונשין, התשל"ז-1977:

225. המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).

226. המשחק משחק אסור, דינו – מאסר שנה אחת או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2).

"משחק אסור", "הגרלה" ו"הימור" מוגדרים בחוק העונשין כך:

224. בסימן זה —

"משחק אסור" – משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

"הגרלה" – כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;"הימור" – כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

במשפט פלילי שהוגש בו כתב אישום על עבירות הימורים, על המדינה להוכיח שמדובר במשחק שתוצאותיו תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או יכולת. כך למשל, קבע בית משפט השלום בתל אביב לאחרונה (2010) שמשחק מסוג "טקסס הולדם" הוא משחק אסור. לעומת זאת, שש-בש נקבע כמשחק המבוסס יותר על הבנה ויכולת – ולכן מותר להמר על תוצאותיו.

מדובר באתגר לא פשוט להוכחה – לשני הצדדים – ויש להסתייע בשירותיו של מומחה (סטטיסטיקאי בדרך כלל) יחד עם עורך דין פלילי, על מנת להתמודד עם חשדות ואישומים בעבירות הימורים.

האם יש חריגים לאיסור על ארגון ועריכה (או השתתפות) במשחק אסור? התשובה כן:

230. הוראות סעיפים 225 עד 228 לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלוש אלה:

(1) עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;
(2) אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור;
(3) אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים.

אם הסתבכת בחשד לעבירות הימורים, צור/צרי עימנו קשר לצורך קבלת יעוץ וליווי משפטי.

באמצעות הטופס:

או ישירות:

ברטל ושות', משרד עורכי דין
בית אמות המשפט
שאול המלך 8
תל אביב 64733


טלפון: 03-6919997
פקס: 03-6912332
נייד (חירום בלבד):
054-8024444