פקודת המסים (גביה) :: גרסה חדשה למאמר "תנאי הסף"

אנו שמחים לבשר לכם שפורסמה גרסה חדשה למאמר "תנאי הסף להפעלת אמצעי גביה מנהליים מכוח פקודת המסים (גביה)" [גרסה מעודכנת, מרץ 2010].

להזכיר, המאמר דן באותם תנאי סף "בלעדיהם אין" לשם הפעלת אמצעי גביה מינהליים נגד חייבים.
כידוע, פקודת המסים (גביה) מעמידה אמצעים מרחיקי לכת לגביית חובות מגוונים מאזרחים, הן על ידי רשויות המס והן על ידי רשויות מקומיות.
בחרתי, לצורך העניין, להתייחס לגביית קנסות על ידי רשויות מקומיות שמקורם בדו"חות חניה. אך המאמר רלוונטי, בשינויים הנדרשים, לכל חוב מס אחר.

(המשך…)

פסילת דירקטורים בחברות ציבוריות

* תקציר למאמרם של דב גלעד כהן ואופיר סטרשנוב "אימתי ייפסל דירקטור (בחברה ציבורית) מכהונה בעקבות הרשעה?" שפורסם בכתב העת 'תאגידים', כרך ו/2, מאי 2009 (הוצאת רונן):

מרבית הוראותיו של חוק החברות, התשנ"ט-1999 הינן דיספוזיטיביות, ומקנות לבעלי השליטה בחברה חופש פעולה לעצב את דמותה, אופיה ומטרותיה, לקבוע את אופן קבלת ההחלטות בה, לחלק סמכויות בין האורגנים השונים המקיימים את פעילותה השוטפת, ולמנות נושאי משרה שונים לטובת ניהולה. עקרון היסוד עליו מושתת חוק החברות הוא עקרון חופש ההתאגדות, ממנו נגזרים חופש הפעולה והדמוקרטיה, ולצידם של אלה איזונים הכרחיים בדמות התובענה הנגזרת, הסעד למניעת קיפוח, חובות הנאמנות והזהירות של נושאי משרה כלפי החברה, וחובות הגינות של בעלי שליטה.

במסגרת זאת מוטלות מגבלות על נושאי משרה. מאמר זה יעסוק במגבלה אחת מתוכן והיא המגבלה על כהונתו של דירקטור עקב הרשעתו בפלילים. במסגרת המאמר נסקור את הדין הקיים באשר לפסלותו של דירקטור מכהונה עקב הרשעה בפלילים, נשווה את המצב המשפטי השורר בישראל אל מול זה השורר במדינות המשפט האנגלו-אמריקאי, נבחן את שיקול הדעת שהחוק מקנה לבתי המשפט ואת קיומה או העדרה של ודאות משפטית. עוד נעסוק בקווים המנחים את בתי המשפט בבואם להטיל מגבלה על כהונת דירקטור שהורשע, ואף נציע מודל ראוי להפעלתה של הסנקציה בדין הישראלי.

(המשך…)

עשרת הדיברות לנחקר במשטרה

בכוחה של חקירה פלילית לחרוץ גורלות. סדרה של עשרה כללי ברזל עשויה לסייע לכל אדם הנקלע לסיטואציה יוצאת דופן זו, לצאת עם ידו על העליונה – כיצד להתנהג ולהתנהל מול החוקר, המותר והאסור, האם כל דבר שתאמר/י יחשב כ"עדות"? האם מותר להקליט חקירה? מה הצעד הבא לאחר חקירה באזהרה? מדריך לנחקר ברשויות – המשטרה, רשות ההגבלים העסקיים, רשות ניירות ערך, רשות המסים וכיוצ"ב.

(המשך…)

הגנה מן הצדק [כטענה פורצת דרך]

בשלהי שנת 2004 השתתפתי בניהול תיק הוכחות סבוך ומרתק בבית הדין הצבאי (מרכז) לצד מאמני, עו"ד איל כהן;

הימים היו ימי טרום ע"פ ודנ"פ בורוביץ, כאשר טענת ההגנה מן הצדק הייתה כה נדירה עד שנדמה היה שלא זו בלבד שסניגורים ממעטים לטעון אותה, הרי שמטי מעט בכלל מכירים אותה. ספרו של (כבוד השופט) ישגב נקדימון "הגנה מן הצדק" לא היה באותם ימים ספר חובה בספרייה המשפטית של משרדי עורכי דין. לנו, לשמחתי, היה אותו. הספר עורר בנו השראה לנוכח התנהלות התביעה הצבאית.

זהו החלק המשפטי הרלוונטי מתוך בקשה שהגשנו לביטול כתב האישום.

להורדת הסקירה ב-PDF לחצו כאן -  מאמר הגנה מן הצדק.

(המשך…)

פרסום שמות חשודים

הצעת חוק לתיקון חוק בתי המשפט מבקשת להעניק לחשוד שמתנהלת נגדו חקירה פלילית, פרק זמן של 48 שעות שבו יהנה ממעין "איסור פרסום אוטומטי", עד לדיון מהותי בבקשתו. בכך, עשוי להימנע מחשודים רבים עוול גדול, לכשיסתבר שהחשדות נגדם חסרי בסיס. טור פרשני שפרסמנו בגלובס.

(המשך…)

חוק המעצרים :: עילות מעצר, מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, מגדיר שורה של כללים לצורך עיכוב, חקירה, מעצר ימים (מעצר לצרכי חקירה) ומעצר עד תום ההליכים (לאחר הגשת כתב אישום).

אם זומנת לחקירה, חבר/ה או קרוב/ה נעצרו או עוכבו בחשד לביצוע עבירה פלילית, יש ליצור קשר מיידי עם עורך דין פלילי. קראו את המדריך לנחקר ברשויות.

צור עימנו קשר מיידי באמצעות הטופס:

תגובות ושאלות יתקבלו בברכה.

מופעל ע"י Fast Secure Contact Form

או ישירות:

דב גלעד כהן ושות', עורכי דין | בית אמות המשפט | שד' שאול המלך 8, תל אביב 64733 |
טלפון: 03-6919997 | פקס: 03-6912332 | נייד (חירום בלבד): 054-8024444

כללי הבסיס הרלוונטיים:

מה הם עילות המעצר לפני הגשת כתב אישום ("מעצר ימים" או "מעצר לצרכי חקירה")?

13. עילות המעצר לפני הגשת כתב אישום

(א) שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא, ומתקיימת אחת מעילות אלה:

(1) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;

(2) קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;

(3) בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים; שוכנע בית המשפט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים.

(ב) שופט לא יצווה על מעצר לפי סעיף קטן (א), אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה.

מה הכללים למעצר עד תום ההליכים?

21. מעצר לאחר הגשת כתב אישום

(א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, אם נתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי נתקיים אחד מאלה:

(א) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;

(ב) קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה;

(ג) הואשם הנאשם באחד מאלה:

(1) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;

(2) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);

(3) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת  לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;

(4) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או  באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;

(5) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991,

חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.

(2) בית משפט ציווה על מתן ערובה והערובה לא ניתנה להנחת דעתו של בית המשפט או שהופר תנאי מתנאי הערובה, או שנתקיימה עילה לביטול השחרור בערובה.

(ב) בית המשפט לא יתן צו מעצר לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולענין סעיף קטן (א)(1), לא יצווה בית המשפט כאמור, אלא אם כן נתקיימו גם אלה:

(1) לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה;

(2) לנאשם יש סניגור, או שהנאשם הודיע שברצונו שלא להיות מיוצג בידי סניגור.

(ג) לא היה לנאשם סניגור והוא לא הודיע כאמור בסעיף קטן (ב)(2), ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לענין זה הוראות פרק ב' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), או הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו–1995 (להלן – חוק הסניגוריה הציבורית), לפי הענין; כל עוד לא נתמנה סניגור, רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו של הנאשם לתקופות שלא יעלו על 7 ימים כל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 30 ימים.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנאשם או סניגורו, לדחות את הדיון, כדי לאפשר לנאשם או לסניגורו לעיין בחומר החקירה ולצוות שהנאשם יהיה במעצר לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.

(ה) צו מעצר לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן פסק הדין, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; על צו מעצר לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 20.

מה הן עילות העיכוב?

67. עיכוב חשוד במקום

(א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו.

(ב) שוטר רשאי לדרוש מאדם להילוות עמו לתחנת המשטרה או לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר שיקבע, אם נתקיימו שניים אלה :

(1) יש יסוד סביר לחשד שהוא עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (א);

(2) הזיהוי היה בלתי מספיק, או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו.

חוק העונשין :: אינוס, מעשה מגונה, מעשה סדום – מהם?

פרק עבירות המין בחוק העונשין, מגדר מגוון רחב של סיטואציות עובדתיות המגבשות עבירות הנחשבות לחמורות ביותר בספר החוקים – אינוס (אונס), מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי ומעשה סדום.

חוק העונשין מגדיר אונס בסעיף 345, באופן הבא:

345.אינוס

(א) הבועל אשה -

(1) שלא בהסכמתה החופשית;
(2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;

(3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או
(4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;
(5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית;

הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס – מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה:

(1) בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5);

(2) באיום בנשק חם או קר;

(3) תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון;

(4) תוך התעללות באשה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;

(5) בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.

(ג) בסימן זה -

"בועל" – המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;

מעשה מגונה ומעשה מגונה בפומבי, מוגדרים בסעיפים 348-349, באופן הבא:

348. מעשה מגונה

(א) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(2) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר עשר שנים.

(ג) העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו, אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג1), דינו – מאסר שלוש שנים.

(ג1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים.

(ד) (1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר ארבע שנים.

(2) לענין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שעשה מעשה מגוהנ באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

(ד1) מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות בסעיף 347א(ב), דינו – מאסר שלוש שנים.

(ה) העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שנתיים.

(ו) בסימן זה, "מעשה מגונה" – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

349. מעשה מגונה בפומבי

(א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה.

(ב) העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – מאסר שלוש שנים.

מעשה סדום מוגדר בסעיף 347, באופן הבא:

347. מעשה סדום

(א) (1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר חמש שנים.

(2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

(א1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) העושה מעשה סדום באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345, בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס.

(ג) לענין סימן זה, "מעשה סדום" – החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם.

ברטל ושות', משרד עורכי דין – משפט פלילי :: פוסט ביכורים

פוסט פתיחה – עורך דין פלילי דב גלעד כהן

ברוכים הבאים לבלוג של עורך דין פלילי דב גלעד כהן, ממשרד ברטל ושות'.

משרדנו מתמחה במשפט פלילי, עבירות צווארון לבן, משפט צבאי ומשפט מינהלי – בדגש על עבירות מרמה, הלבנת הון, הימורים פיסיים ומקוונים, עבירות מס, הגבלים עסקיים, עבירות מחשב, שוחד, זיוף ועוד, כל זאת לצד עבירות פליליות "קלאסיות".

עורך דין פלילי דב גלעד כהן מעניק ללקוחותיו מכלול שירותים מקיף ומהותי בניהול תיקים פליליים: החל משלב הייעוץ טרום-חקירה, הכנה וליווי החקירה הפלילית עצמה, הליכי מעצר (מעצר ימים, מעצר עד תום ההליכים - כולל עררים לבית המשפט המחוזי ו/או בית המשפט העליון), בקשות לסגירת תיק ו/או הימנעות מהעמדה לדין ו/או בקשות לביטול כתב אישום, ניהול מו"מ עם המשטרה לצורך "סגירת תיק" אלטרנטיבית – בעבירות אלימות במשפחה (הפנייה לרשויות הרווחה ברשות המקומית – במקרים המתאימים), איסוף ראיות הגנה והפעלת מומחים לשם מתן חוות דעת רלוונטיות, שימוע לפני הגשת כתב אישום, ייצוג והופעה בבתי משפט השלום, בית משפט מחוזי ובית המשפט העליון (בכל תתי ההליכים הקיימים: בקשות לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74, סעיף 108, איסור פרסום, גילוי ראיה, פסילת שופט וכו'), ולרבות ייצוג בבתי הדין לעבודה (בעבירות על חוק עובדים זרים וכו'), בתי הדין הצבאיים (עבירות על חוק השיפוט הצבאי – חש"צ, או חיילים שביצעו עבירות פליליות "רגילות"), עתירות לבג"ץ בסוגיות מינהליות עקרוניות משיקות למשפט הפלילי, בקשות חנינה ובקשות עיכוב הליכים (לפי סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי).

על לקוחותינו נמנים אנשי עסקים, חברי דירקטוריון, אנשי צבא, רופאים, עובדי היי-טק, רואי חשבון וכהנה אנשים מן היישוב. אנו מייצגים, באופן עקרוני, אנשים נורמטיביים, שזו להם ההסתבכות הראשונה עם רשויות האכיפה.

במהלך השנים, צברנו ניסיון רב בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות מרמה חמורות, הלבנת הון, עבירות הימורים, עבירות מס, עבירות מחשב, הגבלים עסקיים ועוד, לצד עבירות פליליות "קלאסיות", כדוגמת עבירות רכוש, עבירות מין ועבירות אלימות.

הבלוג הוא חלק בלתי נפרד מהאתר. הוא נועד לתת לכם, הקוראים, חדשות ועדכונים מתחום המשפט. ניתוח הלכות חדשות. פרשנות וביקורת משפטית של פסקי דין ודברי חקיקה, ובשורה התחתונה – לעדכן אתכם באירועים המהותיים המעצבים את המשפט הפלילי בישראל. המקצועיות אותה סיגלנו לעצמנו דורשת התעדכנות מתמשכת בכל החידושים.

אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר: