מבקר המדינה – מלך או נביא?

כל המדינה יושבת דרוכה ומצפה לדו"ח החמור של מבקר המדינה.
המבקר מחליט על אחריות מיוחדת, אחריות רגילה, או סתם מחליט להצליף בלשונו החדה בנבחר ציבור זה או אחר…
המבקר פוגש במשפחות השכולות ושומע את מר ליבן. הוא מוקלט באותה פגישה, באומרו – כי זו הפעם, הוא ידאג לכך (שלא כפעמים אחרות) – שנבחרי הציבור ישלמו מחיר ראוי.
(המשך…)

הדחת נושאי משרה בגופים פיננסיים

בשבוע שעבר (24.8.2011) התפרסם במהדורה המודפסת של גלובס (מדור דין וחשבון) טור של עו"ד דב גלעד כהן בנושא הדחת נושאי משרה בגופים פיננסיים מפוקחים – ללא משפט.

הרי הוא ככתבו וכלשונו:

מודחים בלי משפט

עו"ד דב גלעד כהן

יש לחזק את ידן של רשויות האכיפה במלחמתן העיקשת בתאגידים פיננסיים, אך עולה חשש כי הן סללו לעצמן מסלולים העוקפים את הרשות השופת ושבט ביקורתה ואף את הרשות המחוקקת, תוך התעלמות מזכויות-יסוד של חשודים ונאשמים.

רשויות האכיפה רשמו לעצמן הישג נאה בחודש אוקטובר 2010, עם פיטוריו של מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, רועי ורמוס, כתנאי שהציבה פרקליטות המדינה למכירת פסגות לקרן אייפקס – עוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום.

חודשיים לאחר מכן, בדצמבר 2010, פרסמו שלושת הרגולטורים על המערכת הפיננסית ושוק ההון בישראל – בנק ישראל, רשות ניירות ערך ומשרד האוצר – מסמך, שכותרתו "בחינת מהימנות בידי גופים מפקחים". במסמך זה (שייקרא בקיצור "המסמך"), קבעו הרגולטורים, בתיאום עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי) רשימה בת 12 "תבחינים", שעל פיהם תיבחן כשירותם ומהימנותם של תאגידים, בעלי השליטה ונושאי משרה בהם (בפועל ובכוח), לפעול בשווקים המפוקחים על ידם. בהודעה משותפת שפרסמו הרגולטורים הודגש, כי אין מדובר ברשימה סגורה וכי אין בה "כדי לגרוע משיקול דעתו העצמאי של כל מפקח".

כך, למשל, פורסם בין יתר התבחינים הכלולים ברשימה: הרשעה בעבירה בין בארץ ובין בחו"ל, לרבות בהליכי משמעת; הגשת כתב אישום בעבירה; מעורבות בתאגיד בעת שפורק וכן אי-עמידה בהתחייבויות כלכליות אישיות מהותיות; חקירה פלילית בחשד לעבירה; הסדרים מנהליים החלופיים בטיבם לכתב אישום (כגון תשלום כופר ו/או צו מוסכם); ממצאים בהליכים משפטיים בדבר הפרות חוק מהותיות; חוסר שיתוף-פעולה בוטה בפעילות מול גורם מבקר או מפקח, כולל הצגת פרטים או מצגים כוזבים, ועוד.

"עבירה", מוגדרת במסמך ככזו "הקשורה לפעילות במערכת הפיננסית, עבירה כלכלית ו/או עבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה, ונסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל אישור או היתר".

הסאבטקסט ברור. הסנקציה הפוטנציאלית הנלווית לאי-עמידה בתבחינים הללו היא שלילת היתר או רישיון מתאגיד (או יחיד) לפעול בשוק ההון, או הדחת נושא משרה בתאגיד כזה מהמשך כהונתו.

הזכות למשפט הוגן

מלחמתן העיקשת של רשויות האכיפה בתאגידים פיננסיים המחזיקים ומנהלים את כספי הציבור – ובנושאי המשרה העומדים בראשם – עולה מדרגה משמעותית. אין חולק כי יש לחזק את ידי הרשויות להגן על אינטרס הציבור ולהקפיד קלה כבחמורה עם מי שלקחו על עצמם את תפקיד הנאמנים על כספו, אך עולה גם חשש שמא בדרכן ליישם את הדברים, הן סללו לעצמן יש-מאין, מסלול העוקף בקלילות את הרשות השופטת ושבט ביקורתה, ואף את הרשות המחוקקת, על דרך פרשנות מרחיקת לכת לסמכויות המנהליות הנתונות להן, תוך התעלמות תמוהה מזכויות-יסוד של חשודים ונאשמים.

הנושא התחדד לאחרונה על רקע פרשת מעצרו של מנכ"ל בית ההשקעות מנורה-מבטחים, רונן אביגדור. בטרם יבשה הדיו על החלטת השחרור בערובה של אביגדור, בישרו כותרות העיתונים: רשות ניירות ערך תדרוש את הדחתו. מבחינת מנורה-מבטחים (וכל גוף מוסדי), הסיכון שבשלילת ההיתר או הרישיון להמשיך ולנהל את כספי הציבור המוחזקים על ידה, עולה לאין-שיעור על הסיכוי לקבלת הסבר מניח את הדעת מפי אותו נושא משרה למעשים המיוחסים לו. וכך התבשרנו, כי בית ההשקעות הבין את הרמז והחל מיד בחיפושיו אחר מחליף – ומינה תוך זמן קצר את זיו שמש תחתיו.

על פניו, מידת האמון והיושרה המצופה מנושאי משרה בתאגידים פיננסיים המחזיקים בזכויות ובנכסים של הציבור, היא כה גבוהה, עד אשר סטייה מועטה מן השורה, הקשורה בביצוע תפקידם, תצדיק דיון על המשך העסקתם. אולם מן העבר השני עומדים עקרונות-יסוד רחבים יותר, וחשובים לא פחות – חזקת החפות, זכות הטיעון והזכות למשפט הוגן.

הדחת נושא משרה מתפקידו, בעטיה של הרשעה בפסק-דין חלוט על עבירה הקשורה במילוי תפקידו, היא פעולה סבירה ומתבקשת. אך הרגולטורים הרחיקו לכת בקבעם כי עצם הפתיחה בחקירה פלילית בחשד לביצועה של עבירה "יכול שתקים תשתית ראייתית מספקת לבחינת מהימנות". לשיטתם, אף אם נסגר התיק – יש לבחון את העילה לסגירתו. כשמדובר, למשל, ברשות ניירות ערך, שהיא גוף מפקח וחוקר כאחד, מתעורר חשש מפני ניגוד-עניינים מושגי ביחס לעילת הסגירה, שכן – הרשות עשויה להחליט על סגירת התיק בכל עילה שאינה היעדר אשמה, מתוך כוונה לפסול את המועמד לכהן כנושא משרה – מטעמים שאינם בהכרח נעוצים בחקירה.

מאזן האימה מול המוסדיים

בל נשכח, כי בתום החקירה ולפני הגשת כתב אישום, בדרך-כלל (בעבירות מסוג פשע, שעונשן מעל 3 שנות מאסר), זכאי נושא המשרה החשוד לשימוע. ייתכן, למשל, כי לאחר ניתוח התשתית העובדתית והמשפטית, מה שנחזה בראשיתה של חקירה להיות עבירה מהותית שבצידה שנות מאסר, אינו מגבש אלא עבירה טכנית בלבד, שעונשה קנס.

והשאלה היא – האם גם אז תוצדק הדחה של נושא משרה?

כך גם נקבע במסמך, כי עצם הגשת כתב אישום בעבירה "יוצרת חזקה של פגם במהימנות". כלל לא ברור כיצד חזקה כזו יכולה להתגבש, שעה שבנקודה זו נהנה נושא המשרה מחזקת חפות מוחלטת – עד אשר ייקבע כי ביצע את המעשים המיוחסים לו מעבר לספק סביר. שתי החזקות הללו אינן יכולות לדור בכפיפה אחת.

אלא שכאן מגיעה קביעה יוצאת דופן: על-פי המסמך, גם אם בית-המשפט זיכה את נושא המשרה, יהווה הדבר "עילה לצורך בחינת העניין מחדש", אך ייתכן "שההחלטה תישאר בעינה". ואנו נשאל, אם כך, מה הטעם לגלגל את התיק לפתחו של בית-המשפט?

עוד נקבע במסמך, כי "ממצאים" שנקבעו בהליכים משפטיים בעניין "הפרות חוק מהותיות" ואף מעשי רשלנות, מהווים תבחין שעל פיו ניתן לדרוש את הדחת נושא משרה. אגב, המסמך אינו מחייב שנושא המשרה יהיה צד בהליכים משפטיים אלה. ה"ממצאים" האמורים, כך נראה, יכולים להתקבל על-סמך ראיות שהגישו צדדים אחרים בהתדיינות משפטית המנותקת ממנו – בלי שניתנה לו הזדמנות לסותרם בזמן-אמת.

הרגולטורים הצליחו, באמצעות המסמך, לייצר למעשה מאזן-אימה מול הגופים המוסדיים, ובדרך מתוחכמת לעקוף את הרשות השופטת בשני אופנים: (א) מלבד התבחין הראשון שעניינו הרשעה של נושא משרה בעבירה, הרגולטורים אינם רואים עצמם זקוקים להכרעה שיפוטית המבוססת על עובדות מוכחות, כדי להניע את גלגלי המערכת באופן עצמי, מנותק מביקורת, ולחרוץ את גורלו של נושא המשרה (לפחות מבחינה תעסוקתית ושם טוב); (ב) סעיף 226 לחוק החברות מאפשר לבית-המשפט לפסול מכהונה, בעקבות הרשעה, רק דירקטורים בחברה ציבורית. המסמך מחיל עצמו גם על נושאי משרה, שאינם בהכרח דירקטורים.

השורה התחתונה מטרידה מעט. בהתחשב בכוח שנטלו לעצמם הרגולטורים והתלות של הגופים המוסדיים בהם, סביר להניח שגופים אלה – בנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח – יעדיפו לבער מתוכם נושא משרה החשוד בביצוע עבירה, יהיו טענותיו אשר יהיו ובטרם הורשע בביצוע עבירה, על פני הסיכון (אף מרומז) שבאובדן רישיונם.

האם זהו דיסוננס המחייב חשיבה מחודשת או הכרח בל-יגונה, שנועד להגן עלינו ועל נכסינו בכל מחיר?

דב גלעד כהן הוא שותף במשרד עורכי-הדין ברטל ושות', המתמחה בעבירות צווארון לבן

פסילת דירקטורים לאחר הרשעה: הודעה מראש וזיקה מהותית

אני שמח לבשר לכם שבית המשפט העליון אימץ את גישתנו המשפטית בשתי נקודות מהותיות הקשורות לנושא פסילת דירקטורים מכהונה בעקבות הרשעתם בפלילים, במסגרת פסק דינו מיום 16.9.2010 בע"פ 4783/09 שולשטיין נ' רשות ההגבלים העסקיים. (המשך…)

הגנה מן הצדק: בעבירות הגבלים עסקיים וניירות ערך

קרטל האינסטלציה: ההישג הנסתר מן העין.

ביטול כתב אישום, ולמצער – חלקים ממנו, אינו עניין של מה בכך. באמצע שנות ה-90 טבע בית המשפט העליון את המונח "הגנה מן הצדק", במסגרת פסק דינו בערעור שהוגש על ידי מורשעי פרשיית הרצת מניות הבנקים [ע"פ 2910/94 – יפת]. טענת המערערים הייתה שהמדינה היא למעשה זו שעודדה אותם במעשה ידיים של ממש להשפיע על שערי המניות, ועל כן – לא ייתכן כי יועמדו לדין פלילי בגין כך. נקבע כי מקום שיש בהתנהגות המדינה משום "רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם", ובמקרים בהם "המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת", אז יכול ובית המשפט יורה על ביטול כתב האישום. אולם, הובהר, הדבר יעשה במשורה ובמקרים חריגים ויוצאי דופן.

עם השנים, ההלכה התפתחה. אט אט (במלוא מובן המילה) החלו בתי המשפט, בעיקר בית משפט השלום, לקבל טענות שמהותן ביטול כתבי אישום בשל התנהלות מעוררת סלידה מצד הרשויות. מחדלי חקירה חמורים שפגעו אנושות ביכולתו של הנאשם להתגונן; שיהוי רב בהגשת כתב האישום; כתבי אישום שהוגשו חרף "הבטחות" שלטוניות שהמעשה נשוא כתב האישום הינו תקין; אפליה פסולה; טענות אלה ונוספות הוכרו כמבססות הגנה מן הצדק. (המשך…)

ח"כ תירוש רוצה מרי. אזרחי.

מבלי להיכנס לסוגיות סבוכות הנוגעות לחסינות חברי כנסת, ולפני שח"כ תירוש וחבריה (זוארץ, טיבי) מכריזים על מרי אזרחי בכל הקשור לתשלום מיסי עירייה, מס בצורת וכיוצ"ב (לא שאני נגד), רצוי רק להזכיר להם את הוראות חוק העונשין:

289. הסתה להימנע משתלומי חובה

המסית אדם, או קבוצת בני אדם, שלא לשלם, או לעכב, תשלום חובה שהודיעה עליו הממשלה ברשומות, בין שההסתה היא מפורשת ובין שהיא משתמעת, בין במלים שבעל פה או שבכתב ובין בסימנים או במוצגים חזותיים, ובין בדרכים אחרות, דינו – מאסר ששה חדשים; והוא הדין במי שעושה מעשה, בכוונה להביא, או ביודעין שהוא עלול להביא, את אמצעי ההסתה האמורים, במישרין או בעקיפין בכל צורה שהיא, לידיעתם של אדם או של קבוצת בני אדם.

חומר למחשבה.

אלי רייפמן – נשום לרווחה, לא ניתן ליירט את המיילים שלך

האם ניתן לנטר תיבת דואר אלקטרוני של חייב המתנהלים נגדו הליכי פשיטת רגל, בדומה להסדר המתיר להשתלט על דברי הדואר הרגילים שלו, ולהפנותם לנאמן – לצורך איתור נכסים? מומחים לדיני פשט"ר סבורים שכן, אולם אנו סבורים שמדובר בהאזנת סתר הטעונה צו של נשיא בית משפט מחוזי, אחרת מדובר בעבירה פלילית חמורה כשלעצמה.

(המשך…)

הגנה מן הצדק [כטענה פורצת דרך]

בשלהי שנת 2004 השתתפתי בניהול תיק הוכחות סבוך ומרתק בבית הדין הצבאי (מרכז) לצד מאמני, עו"ד איל כהן;

הימים היו ימי טרום ע"פ ודנ"פ בורוביץ, כאשר טענת ההגנה מן הצדק הייתה כה נדירה עד שנדמה היה שלא זו בלבד שסניגורים ממעטים לטעון אותה, הרי שמטי מעט בכלל מכירים אותה. ספרו של (כבוד השופט) ישגב נקדימון "הגנה מן הצדק" לא היה באותם ימים ספר חובה בספרייה המשפטית של משרדי עורכי דין. לנו, לשמחתי, היה אותו. הספר עורר בנו השראה לנוכח התנהלות התביעה הצבאית.

זהו החלק המשפטי הרלוונטי מתוך בקשה שהגשנו לביטול כתב האישום.

להורדת הסקירה ב-PDF לחצו כאן -  מאמר הגנה מן הצדק.

(המשך…)

פרסום שמות חשודים

הצעת חוק לתיקון חוק בתי המשפט מבקשת להעניק לחשוד שמתנהלת נגדו חקירה פלילית, פרק זמן של 48 שעות שבו יהנה ממעין "איסור פרסום אוטומטי", עד לדיון מהותי בבקשתו. בכך, עשוי להימנע מחשודים רבים עוול גדול, לכשיסתבר שהחשדות נגדם חסרי בסיס. טור פרשני שפרסמנו בגלובס.

(המשך…)

חוק העונשין :: עבירות הימורים

הסתבכם בעבירת הימורים?

בישראל, חל איסור לארגן, לערוך ולהשתתף ב"משחק אסור", כלומר – בהימורים. להלן נוסח הסעיפים הרלוונטיים בחוק העונשין, התשל"ז-1977:

225. המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).

226. המשחק משחק אסור, דינו – מאסר שנה אחת או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2).

"משחק אסור", "הגרלה" ו"הימור" מוגדרים בחוק העונשין כך:

224. בסימן זה —

"משחק אסור" – משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

"הגרלה" – כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;"הימור" – כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

במשפט פלילי שהוגש בו כתב אישום על עבירות הימורים, על המדינה להוכיח שמדובר במשחק שתוצאותיו תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או יכולת. כך למשל, קבע בית משפט השלום בתל אביב לאחרונה (2010) שמשחק מסוג "טקסס הולדם" הוא משחק אסור. לעומת זאת, שש-בש נקבע כמשחק המבוסס יותר על הבנה ויכולת – ולכן מותר להמר על תוצאותיו.

מדובר באתגר לא פשוט להוכחה – לשני הצדדים – ויש להסתייע בשירותיו של מומחה (סטטיסטיקאי בדרך כלל) יחד עם עורך דין פלילי, על מנת להתמודד עם חשדות ואישומים בעבירות הימורים.

האם יש חריגים לאיסור על ארגון ועריכה (או השתתפות) במשחק אסור? התשובה כן:

230. הוראות סעיפים 225 עד 228 לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלוש אלה:

(1) עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;
(2) אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור;
(3) אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים.

אם הסתבכת בחשד לעבירות הימורים, צור/צרי עימנו קשר לצורך קבלת יעוץ וליווי משפטי.

באמצעות הטופס:

תגובות ושאלות יתקבלו בברכה.

מופעל ע"י Fast Secure Contact Form

או ישירות:

ברטל ושות', משרד עורכי דין
בית אמות המשפט
שאול המלך 8
תל אביב 64733

טלפון: 03-6919997
פקס: 03-6912332
נייד (חירום בלבד): 054-8024444

חוק המחשבים :: עבירות מחשב

עבירות מחשב – אכיפה מוגברת – עבירות פליליות חמורות:
בשנים האחרונות חלה עלייה מטאורית ברמת האכיפה של עבירות מחשב על ידי המשטרה ורשויות החקירה הנוספות.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהעידן הטכנולוגי ומהפיכת המידע יצרו מצב שבו כמעט כל פעולה יומיומית מבוצעת באמצעות מחשבים מכל סוג שהוא (קופה בחנות, כספומט, מחשב ביתי), המידע עובר באמצעות רשתות מחשבים ולבסוף מאוחסן במחשבים.
הגנה על המחשב, אמצעי העזר שלו, המידע שבו והיכולת להעביר מידע בין מחשבים – הפכה לאינטרס ציבורי כלל-עולמי.

ייצוג חשודים ונאשמים בעבירות מחשב הוא תחום נישה שמעטים מתמצאים בהיבטים הטכנולוגיים והמשפטיים החשובים הנלווים לו.
במידה והסתבכתם בביצוע מעשה העשוי לגבש עבירה פלילית, בין היתר, על חוק המחשבים – צרו עימנו קשר.

שני סוגים של עבירות מחשב:

באופן עקרוני, יש להבחין בין שני סוגים של עבירות מחשב:

• הסוג הראשון – עבירות פליליות המבוצעות כלפי מחשב, התוכן שבו ופעולתו התקינה.
• הסוג השני – עבירות פליליות המבוצעות באמצעות מחשב, שהן בדרך כלל עבירות פליליות "קלאסיות" שאינן נחשבת לעבירות מחשב.

מה נחשבת לעבירת מחשב?

חוק המחשבים, התשנ"ה-1995 מפרט שורה של מעשים המהווים עבירות מחשב, שהן עבירות פליליות חמורות מאד:

• שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב (סעיף 2): כל פעולה שיש בה כדי לשבש את פעולתו התקינה של מחשב ו/או להפריע לשימוש בו, מהווה עבירה פלילית חמורה שעונשה עד 3 שנות מאסר.
  החוק גם מתייחס לחומר מחשב וקובע שמחיקה , שינוי או שיבוש של חומר מחשב (המאוחסן על מחשב) – מהווה עבירה פלילית.
• מידע כוזב או פלט כוזב (סעיף 3): מי שמעביר או מאחסן במחשב מידע כוזב, או עושה פעולה כדי שהתוצאה תהיה מידע כוזב – עובר עבירה פלילית שדינה 5 שנות מאסר.
  כך גם מי שכותב תוכנה במטרה שהשימוש בה יפיק מידע כוזב, מעביר תוכנה כזאת לאחר או מפעיל אותה – עובר עבירה פלילית.
• חדירה לחומר מחשב שלא כדין (סעיף 4): זוהי עבירת מחשב נפוצה מאד – והיא מתייחסת לכל פעולת "האקינג" (פריצה למחשב). העבירה אינה מוגבלת לפריצה למחשב עצמו, אלא מתייחסת בפירוש לחדירה לחומר מחשב. כך למשל, אם נעשה שימוש ללא רשות בסיסמת gmail או facebook של מישהו אחר, מדובר בעבירה פלילית חמורה שעונשה 3 שנות מאסר.
• חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת (סעיף 5): בדומה לעבירה הקודמת, רלוונטי למקרים בהם החדירה לחומר מחשב נעשית לצורך ביצוע עבירה פלילית אחרת, לדוגמא – התחזות למישהו אחר ושליחת מייל בשמו.
• נגיף מחשב (סעיף 6): עריכת תוכנה לצורך גרימת נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב (וירוס מחשב) – היא עבירה פלילית שעונשה 3 שנים, וזאת גם אם התוכנה לא הופצה למחשבים אחרים! עצם יצירת התוכנה המזיקה היא העבירה.
  מי שמפיץ נגיף מחשב – דינה מאסר 5 שנים.

מה נחשבת לעבירה המבוצעת באמצעות מחשב?

העבירות הפליליות ה"קלאסיות" שמבוצעות באמצעות מחשב, הן:

• החזקת חומר תועבה - כגון: החזקת תוכן פדופילי / תמונות פורנוגרפיות של קטינים על מחשב [סעיף 214(ב3) לחוק העונשין].
• עבירות זיוף ושימוש במסמכים מזויפים - כגון: זיוף תעודת זהות באמצעות פוטושופ, זיוף תו חניה של נכה [סעיפים 418-420 לחוק העונשין]
• התחזות לאחר בכוונה להונות - כגון: שליחת מייל בשמו של מישהו אחר [סעיף 441 לחוק העונשין].
• קבלת דבר במרמה [סעיף 415 לחוק העונשין].
• איומים וסחיטה באיומים [סעיפים 192, 428 לחוק העונשין].

במידה והסתבכתם בביצוע מעשה העשוי לגבש עבירה פלילית, בין היתר, על חוק המחשבים – צרו עימנו קשר.

לשימושכם, להלן נוסחו של חוק המחשבים, התשנ"ה-1995, מתוך אתר הכנסת:

(המשך…)